מרכז מוסאוא דורש תוספות תקציביות לפיתוח התעשיה בישובים הערבים

תאריך: 2018/01/01
מרכז מוסאוא פנה לשרים, לקראת ההצבעה על הצעת תקציב המדינה לשנת 2019, ודרש תוספות תקציביות לפיתוח התעשיה בישובים הערבים ולשילוב נשים וצעירים ערבים בשוק התעסוקה.

במסמך שהעביר לשרים פירט המרכז את הפערים בתשתיות תעשיה ותעסוקה ודרש לשנות את סדר העדיפויות בהקצאת התקציבים. המרכז טוען כי החלטות הממשלה האחרונות התעלמו מנושא התעשיה.

החברה הערבית סבלה במשך שנים רבות מאפלייה מערכתית בהשקעות מתקציב המדינה. כתוצאה מאפליה זו נוצרו פערים כמעט בכל תחומי החיים. תחלואה גבוה, נשירה ממערכת החינוך, תמותת תינוקות, שיעורי עוני גבוהים, אבטלה ובמיוחד אבטלת נשים ערביות.

כל הגורמים המקצועיים בישראל ובעולם, לרבות ה-OECD, המליצו על שינויים משמעותיים בסדר העדיפויות כדי להביא לשילוב האוכלוסיה הערבית בכלכלת המדינה. המלצות הארגונים הכלכליים יגרמו למשק לצמוח טוב יותר ויפחיתו את המתחים החברתיים הקיימים כיום.

לקראת הדיונים על הצעת תקציב המדינה לשנת 2019 בממשלה ממליץ המרכז לערוך שינויים בהצעת התקציב שיאפשרו צמיחה ושילוב כלכלי טוב יותר של החברה הערבית. להלן המלצותינו:

משרד הכלכלה: הקצאת 350 מיליון שקלים להקמת אזורי תעשיה, תעסוקה וסילוק מטרדים.

משרד הכלכלה והרשות לפיתוח כלכלי, במשרד לשוויון חברתי, הכינו תוכנית רב שנתית לפיתוח אזורי תעשיה ביישובים הערבים. התכנית תנגיש את התעסוקה לחברה הערבית ותאפשר מקורות הכנסה עצמיים לרשויות המקומיות. כל המכרזים להקצאת קרקעות לשטחי תעשיה ביישובים הערבים נוצלו ונותרו עסקים רבים ללא הקצאה. בסכנין, כדוגמה, נותרו עשרות עסקים ללא אפשרות להרחיב את שטחי התעשיה והתעסוקה לאחר שלא זכו להקצאת קרקע במכרז להרחבת אזור התעשיה

משרד הכלכלה: הקצאת 200 מיליון שקלים לעידוד תעסוקת נשים וצעירים

שתי האוכלוסיות הסובלות מאבטלה סמויה וגלויה הם הנשים הערביות והצעירים הערבים. 11 אלף נשים בוגרות המוסדות להכשרת מורים ממתינות לשיבוץ. כמובן ששיעורי אבטלת הנשים הלא אקדמיות גבוה עוד יותר. תקציב ההסבות המקצועיות ועידוד תעסוקה אינו מתאים לשילוב נשים ערביות בתעסוקה הולמת.

בנוסף יש לתקצב הכשרות מקצועיות לצעירים שיוצאים לעבודה בגיל צעיר. צעירים אלה, עובדים ללא הכשרה מתאימה במקצועות מסוכנים, רבים מהם נפגעים, נהרגים או נפצעים וסובלים מנכויות. הכשרתם לקראת יציאה לעבודה תשמור על חיי העובדים וכמובן תחסוך למשק הפסדים.

משרד החינוך: הקצאת 300 מיליון שקלים לסגירת הפערים בשעות הוראה לתמידים.

החלטת הממשלה מס' 922 וכן דו"ח משרד האוצר שחובר בשנת 2015 המליצו לשנות את תמהיל השימוש בשעות ההוראה במערכת החינוך. שינוי זה דורש הקצאת 1.2 מיליארד שקל בשנה. משרד החינוך מדווח שהוא קיבל רק כ-350 מיליון שקלים ליישום חלק זה מהחלטת הממשלה. התקציב הנדרש בסכום של 300 מיליון שקל נועד לסגור חלק מהפערים בשעות הוראה בין תלמיד יהודי וערבי. רק כך ניתן יהיה להבטיח שיפור באיכות תעודת הבגרות של הבוגר הערבי.

 

 

משרד החינוך: תקצוב בינוי כיתות ביישובים הערבים

הממשלה קיבלה החלטה לתקצב בינוי 17000 כיתות ברחבי הארץ. לצערנו חלקם של היישובים הערבים ביישום החלטה זו לא ברור, וכנראה קטן, בגלל סחבת ברשויות התכנון וברשות מקרקעי ישראל. ליישום שוויוני בתחום בינוי כיתות, ובהנחה שהתקציב הוקצה על ידי האוצר, אנו מבקשים להקים צוות הסרת חסמים לבינוי כיתות לימוד ביישובים הערבים.

משרד הרווחה: הקצאת 200 מיליון שקלים לבינוי מעונות יום

כ- 30 יישובים ערבים סיימו את הליך התכנון למעונות יום. לצערנו ובגלל מחסור בתקציב, רק 11 מעונות יום תוקצבו בשנת 2017 בסכום כולל של 74,741,333 שקלים . אנו מבקשים לתקצב באופן מיידי את הקמת מעונות היום המתוכננים בסכום כולל של כ- 200 מיליון שקלים. כמובן שיש להקצות תקציב נוסף לתכנון מעונות יום נוספים כדי לסגור את הפערים בפתרונות לנשים עובדות.

משרד הרווחה: הקצאת 200 מיליון שקלים לתגבור שירותי הרווחה והמלחמה בעוני.

קיים פער גדול בשירותי הרווחה המוענקים לנזקקים ערבים. מחסור בעובדים סוציאליים פוגע בשירותים שאמורים נזקקים לקבל ע"פ חוק ותקנות. תגבור עובדים סוציאליים ישפר את השירותים.

כחצי מהאוכלוסייה הערבית חיה מתחת לקו העוני. לראשונה רשם המוסד לביטוח לאומי ירידה בנתוני העוני בשנת 2016. הירידה הקטנה היא תוצאה של טיפול במוקדי עוני על ידי מרכזי עוצמה שהוקמו וכן שיפור בשילוב בתעסוקה. תגבור מרכזי עוצמה והרחבת תוכנית "נושמים לרווחה" תקטין את העוני ותשפר את נתוני הצמיחה.

משרד התיירות: הקצאת 200 מיליון שקלים לבניית תשתית תיירותית ביישובים הערבים

משרד התיירות אינו מסמן תקציב ייעודי ליישובים הערבים. התיירות המקומית הנכנסת ליישובים הערבים כמו נצרת, פסוטה וכפר כנא, ולשכונות הערביות כמו ואדי ניסנס והמושבה הגרמנית בחיפה מחייבות הרחבת ההשקעות ביישובים הערבים. תחום זה מהווה מקור הכנסה למשקיעים, תעסוקה לעובדים ועובדות והכנסה מארנונה לרשויות המקומיות.

משרד החקלאות: הקצאת 100 מיליון שקלים להשקעה בחקלאות בישובים הערבים

המשרד מתנהל מאז ומתמיד כמשרד לחקלאות יהודית. תקציבו עולה על מיליארד שקלים ומתוכם לא מושקעים תקציבים בפיתוח החקלאות ביישובים הערבים. יש לוודא כי סכום זה ייועד לפיתוח החקלאות ביישובים הערבים בהתאם לתכנית אב לחקלאות שיש לגבש.

משרד התחבורה: הקצאת 500 מיליון שקלים לצמצום הפערים בתחבורה

התקציב שוהקצה ליישובים הערבים בהתאם להחלטת הממשלה מס' 922 אינו עונה על הפערים בתשתיות תחבורה בתוך היישובים הערבים וביניהם. התקציב שהוקצה בהחלטה מס' 922 מחולק בהתאם לתעדוף שערך המשרד בהתבסס על התקציב שהעמיד לרשותו משרד האוצר. יש לפתור את מצוקת הכבישים העירונית ולאפשר תעדוף שיחבר שכונות שלמות לתחבורה ציבורית. לא יתכן ששכונות מגורים ובתי ספר עדיין לא מחוברים לכבישים.

שירותי התחבורה ההמונית שקיימת כיום לא נותנים מענה הולם ליישובים ערבים גדולים. יש לחבר את הרכבת למטרפולינים של: אזור נצרת, אזור סכנין- עראבה, אזור טייבה-טירה ואזור אום אלפחם- ואדי עארה.

 

משרד הבינוי והשיכון: הקצאת 500 מיליון שקלים לפתרון מצוקת הדיור

התקציב הרב שנתי לפתרון מצוקת הדיור ביישובים הערבים עומד על 1.4 מיליארד שקל, חצי ממנו אמור לתת מענה למחסור במבני ציבור. סכום זה קטן, ולא מתמודד עם מצוקת התכנון והדיור ביישובים הערבים. יש לתגבר את התקצוב למטרה זו. ב- 16 יישובים מוכנות תוכניות ותמ"ל גדולות. לאחר אישור התוכניות יהיה צורך בתגבור ההשקעות לפיתוח השכונות כדי להתחיל בשיווק מיידי. לצערינו חסמים רבים מונעים שיווק דירות ברוב היישובים הערבים. סכום זה יושקע בפיתוח שכונות חדשות, ברכישת דיור ציבורי ובשיקום שכונות ותיקות, ברישום ופרצילציה של נכסים. במקביל יש לפעול לביסוס שירותים ליווי פיננסי למשפחות ופרויקטים לדיור.

משרד הפנים: הקצאת 100 מיליון שקלים להיערכות לשעת חירום

דו"חות מבקר המדינה וארגונים חברתיים מצביעים על המחיר הכבד ששילמה החברה הערבית בעת חירום, לרבות במלחמת לבנון השנייה. היעדר מיגון, ציוד והכשרות מסכנים את החברה הערבית. סכום זה יושקע בהיערכות לשעת חירום. התקציב הקיים כיום לא מאפשר היערכות מספקת אפילו ליישוב אחד.

משרד התרבות:הקצאת 50 מיליון שקלים להשקעה בתרבות הערבית

התקציב המיועד לתרבות הערבית יעמוד בשנת 2018 על כ- 28 מיליון שקלים בלבד, פחות מ 3% מתקציב המשרד. תקציב זה לא מאפשר פיתוח תוכן ראוי והפצתו ביישובים הערבים. סקר צרכים שנערך בהוראת בג"צ הצביע על מחסור חמור במבנים ובשירותי תרבות ברוב היישובים הערבים. תגבור התקנה לתרבות הערבית יעניק הזדמנות טובה יותר ליצירה תרבותית ראויה. תקציב של 78 מיליון שקלים מהתקציב הכולל של מיליארד שקלים של משרד התרבות רחוק מלהעניק שוויון מהותי, אך יוכל להוות תחילת דרך לשיפור היצירה והחוויה של האזרח הערבי.

משרד הבריאות: הקצאת 200 מיליון שקלים לסגירת הפערים בבריאות

המשרד אימץ תוכנית רב שנתית לסגירת פערים בבריאות אך היא סובלת מתת תיקצוב. בשנה האחרונה פעל צוות בינמשרדי לגיבוש תוכנית רב שנתית. המלצות הוועדה דורשות לפחות 200 מיליון שקלים להשקעה במיטות אשפוז בבתי חולים בנצרת, בהנגשת שירותי חירום, בבדיקות גנטיות ובהנגשת הפריפריה לרופאים מומחים וציוד חדשני.

הקצאת 500 מיליון שקלים להכרה בכפרים לא מוכרים בנגב וחיבורם לתשתיות

שתי מועצות אזוריות הוקמו בנגב בעשור האחרון. היישובים שנכללו בהם זקוקים לתשתיות בסיסיות כמו כבישים, חיבורי מים וחשמל, בתי ספר.

במקביל קיימים כשלושים כפרים הדורשים הכרה בהם. כפרים אלה טוענים לבעלות על פחות מ 3% מאדמות הנגב. יש לפעול להכיר בהם ולספק להם תשתיות ושירותים בדומה לחוות בודדים.

 

 

מוסאוא בפייסבוק

פעילויות קרובות

הירשם לרשימת תפוצה

אתה יכול לרשום את הדוא"ל שלך בתיבה למטה כדי להירשם לרשימת התפוצה שלנו

נושאים קשורים

מרכז מוסאוא דורש לקבל הסבר על חשד לאפליה מערכתית בקידום ערבים לתפקידים בכירים בקופת...
המוסדות הישראלים להשכלה גבוהה מפסידים יותר ממאה מיליון שקלים מנטישת צעירים ערבים
ג'סר אלזרקא: פוטנציאל שזקוק לתקצוב ממשלתי
1.16 מיליארד מחיר האפליה בשעות הוראה בין תלמידים יהודים וערבים