סדרת מַכְּתוּבּ مكتوب ומרכז מוסאוא יקיימו דיון ערבי מזרחי על הספר "הולך על הרוח" של הסופר סלמאן נאטור ז"ל
סדרת מַכְּתוּבּ مكتوب ומרכז מוסאוא יקיימו בשבוע הבא בחיפה דיון מיוחד בין ערבים ליהודים יוצאי מדינות ערב על הספר "הולך על הרוח" של הסופר סלמאן נאטור ז"ל. הדיון יתקיים ביום רביעי 14 בפברואר, 2024, בשעה 19:30 מרכז "אלכרמל" מרכז תרבות, חינוך וזכויות אדם (מיסודו של מרכז מוסאוא) ברח' סנט לוקס 5, חיפה.
הספר הולך על הרוח מכנס שלוש יצירות של סלמאן נאטור לכדי רומן מסעות המוביל את הקוראים בשבילים סמויים מן העין של הארץ, של המולדת ושל הזיכרון. שלושת החלקים פורסים מפה ומרחבים המעורסלים זה בזה כבמעשה קסם בשל תעתועי הזמן הגלוי והזמן הנסתר. הסיפורים שמתגבהים זה על גבי זה – באיפוק, באירוניה, בהומור, אבל גם בכאב – מתלכדים לכדי נכס תרבותי יוצא דופן עבור אלו היושבים בארץ ועבור אלו החולמים עליה. הסיפורים תורגמו לעברית על ידי ד"ר יוני מנדל, ונאטור הספיק לערוך את התרגום טרם פטירתו.
סלמאן נאטור (1949 – 2016) הוא מאנשי הרוח הערבים-פלסטינים הבולטים. סופר, מחזאי, עורך ומתרגם. ערך וכתב בעיתון "אלתחאד" ובמזגין התרבות "אלגדיד", ערך כתבי עת לספרות ואמנות, פרסם יותר משלושים ספרים ותרגם יצירות רבות מערבית לעברית ומעברית לערבית. בין לפני שנפטר הוא ניהל את פרויקט "זכויות תרבותיות" במרכז מוסאוא. הוא נולד בדאלית אל-כרמל והתגורר בה עד יום מותו.
את הערב יפתח ג'עפר פרח, מנהל מרכז מוסאוא, שהכיר את נאטור כסטודנט ועבד איתו במרכז מוסאוא. תנחה את הערב נורית חג'אג', פעילה חברתית ואשת רוח, שניהלה במשך שנים את הקשת הדמוקרטית המזרחית.
פרופ' יהודה שנהב-שהרבני, העורך הראשי של סדרת מַכְּתוּבּ – ידבר על הקמת מַכְּתוּבּ כפרויקט דו-לאומי ודו-לשוני. פרופ' יוני מנדל, מתרגם הספר ועורך משנה בסדרת מַכְּתוּבּ – ידבר על הספר ועל העבודה עם סלמאן נאטור.
ד"ר רביעה בסיס, בת הישוב דאלית אלכרמל תדבר על סלמאן נאטור כאיש רוח ופעיל פוליטי. ד"ר ראויה בורבארה, סופרת וחוקרת, תדבר על תפקיד סלמאן נאטור בשימור הזיכרון הקולקטיבי. בערב ישתתפו בני משפחת נאטור אשתו נדא, ובשם המשפחה תדבר בתו אינאס נאטור. בערב ישולבו קטעי קריאה מהספר.
ג'עפר פרח, מנהל מוסאוא "לסלמאן נאטור, תפקיד חשוב בשילוב בין הספרות הפלסטינית, לאקטיביזם הפוליטי בין הים לנהר. הוא כתב על הזיכרון הפלסטיני, אך גם תיעד בספריו את מסעותיו להכיר את "היהודים בני ערב" בבית שאן והיה בין המייסדים של הוועד הפלסטיני ישראלי של האומנים לשלום. היה לנו הכבוד לעבוד איתו בשנים האחרונות וחשוב לנו שבעולם הערבי ובציבור היהודי יכירו את הספרות הפלסטינית החשובה שהוא השאיר. לתרגום של הספרות הפלסטינית לעברית שעושה מיזם "מכתוב" יש חשיבות תרבותית ופוליטית במציאות בה אנו חיים".