מדינת רוב – מיעוט, רב תרבותית ורב לשונית תביא שלום

הורדת מעמד השפה הערבית לא החלישה אותה בשיח הציבורי 

ממשלה שתכיר בזכויות הלאומיות של הרוב היהודי והמיעוט הערבי פלסטיני, תקדם רב תרבותיות ורב לשוניות תצליח לקדם שלום אזורי, כך טוענים חוקרים בכירים ביניהם פרופ' אמל ג'מאל, פרופ' אורן יפתחאל וד"ר מייסון ארשיד שלוקחים חלק  בכנס מרכז מוסאוא על "גיוון תרבותי, לאומי ולשוני - בין המלחמה לבחירות" . 

פרופ' ג'מאל, חוקר באוניברסיטת תל אביב מציין שמאז המלחמה "ניתן להבחין בנסיגה משמעותית במרחבי הדיון ובטווח גבולותיהם. מתרחש תהליך של כרסום והטלת דופי בלגיטימיות הדיונית ובחשיבותה כמרחב לייצוג דעות שונות. גבולות השיח נשחקים באמצעות שיח אחדות, המשרת תפיסה בלעדית המעניקה עדיפות ואף בלעדיות על האמת למי שמחזיקים במושכות השלטון. קיים תהליך ממושך של השתלטות כוחות שמרניים, לאומנים פונדמנטליסטיים על מרחב הדיון השונים, הגורמים במכוון להצרת גבולות השיח הלגיטימי בזירות השיח השונות, כולל בכנסת, בתקשורת וברשתות החברתיות. רוחם של הוגי האבחנה הפשיסטית החדה בין ידיד לאויב השתלטה על המרחב הציבורי ומוסדות השלטון".

ד"ר מייסן ארשיד שחאדה, חוקרת יחסי יהודים ערבים מציינת "העוינות עליה מדווחים המחקרים מאז 7.10.2023 היא תוצאה של תחושת הריחוק החברתי והזרות בין יהודים וערבים, עוד לפני המלחמה, ולא רק בגללה".  ארשיד ממליצה ליישם מדיניות מתוכננת וסיסטמטית לצמצום הריחוק החברתי ותחושת הזרות. 

מחקר של רשיד בחן את מדיניות הכרזת שמות רחובות ברחבי הארץ ובערים המעורבות. המסקנה שלה ש"מדיניות השמות היא פרמטר לרגישות של הקבוצה השלטת לשותפות של קבוצות אחרות במרחב הציבורי, ורמת הרצון של הקבוצה השלטת להתייחס לשייכות ולזהות ולהכרה להיסטוריה ולתרבות של האחר". 

ארשיד טוענת שההפרדה בדיור מאפשרת לממשל להחליט על עוצמת התגובות שלו על מה שמתחולל בתוך "הביצה" הערבית, ועל איכות ורמה השירותים החברתיים. ארשיד מציעה הכרה בהיותם של הערבים מיעוט לאומי ילידי בעל צרכים זהותיים לאומיים שהם חלק מהותי בשותפות ההדדית המכבדת. 

פרופ' אורן יפתחאל, מאוניברסיטת בן גוריון טוען כי "המערכת התכנונית בישראל יצרה דפוסים ברורים של הפרדה אתנו מעמדית עמוקה. הפרדה מבנית וחוקית, שכמעט ואינה קיימת ברחבי העולם". 

יפתחאל טוען שהערים המעורבות מהוות מרחב יחסית פתוח, וחלקן גם דו לאומיות ורב תרבותיות.  הוא גורס כי החברה האזרחית היא התקווה המרכזית במאבק בין מרחב דמוקרטי לאפרטהייד. הם מקדמים שוויון זכויות, תכנון נאות, חלוקה מחדש של נכסי הקרקע וצדק חלוקתי. 

פרופ' נורית אלפאסי מציינת כי "לצד הסכסוך הלאומי בין אזרחים ערבים ויהודים בישראל. הפער בין תפיסות העולם - של מערכת התכנון ושל המרחב הערבי הובילה לעירוניות בלתי פורמאלית ביישובים הערבים. היא מציעה דגם תכנון משלב שיתייחס לייחודיות התרבותית של התכנון ביישובים הערבים, ביישובים המעורבים. 

איגור קמיניק, מנהל עמותת דור מוריה, שפועלת בקרב דוברי רוסית הדגיש כי ליוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר יש זהות תרבותית ולשונית מיוחדת, ויש להכיר בהן ולאפשר את השימוש זהויות תרבותיות והרב לשוניות. 

• מנחה:  מר ג'עפר פרח - מנכ"ל מרכז מוסאוא. 
• פרופ׳ אמל ג׳מאל - סגן דקאן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב.
• פרופ' אורן יפתחאל  - גיאוגרפיה פוליטית ומשפטית ותכנון ערים, חוקר יחסים אתנים ויחסי ערבית יהודית.
• גב' אולגה באשונסקי -  עיתונאית, מנחת טלוויזיה.
• פרופ' נורית אלפסי, ראש המגמה לתכנון ערים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
• ד"ר מיסון ארשיד שחאדה -חוקרת ומרצה באוניברסיטת בר אילן והאונ' הפתוחה.
• מר  איגור קמיניק - מנכ"ל עמותת "דור מוריה".