המוסדות להשכלה גבוהה: מרחב לדיאלוג והשפעה 

את הפאנל על המתחולל במוסדות להשכלה גבוהה הנחתה עו"ד עאליה זועבי - מרצה במכללת אונו, סטודנטית לדוקטורט במשפטים: " הפאנל הזה ידגיש את חשיבות הדיאלוג סביב מה שקורה במוסדות להשכלה גבוה, התגובות למחאות הסטודנטים בעולם ובארצות הברית, מסע הרדיפה וההסתה נגד המרצים הערבים באוניברסיטאות בישראל, ובידודם של סטודנטים ערבים ע"י קבוצות הימין הקיצוני".

ד"ר יעל ברדה המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באונ' העברית, עמיתת מחקר בבית ספר קנדי לממשל באונ' הרוורד.:" יש לנו "קשית" של אוויר שאנו נושמים דרכה, והיא השיח המשותף להיות ביחד באוניברסיטאות, נגד התפיסות הפשסטיות, צריך לעשות פעילויות משותפות בקמפוסים". ד"ר ברדה שואלת האם קיים חופש ביטוי באוניברסיטאות ", והיא גם משיבה: "אין חופש ביטוי באוניברסיטאות באופו כללי, כדי לשמור על השקט ועל המרחב הלימודי צריך לשתוק ולא לדבר על כלום, והמשמעות עצומה והולכת לעצב את אופי  החוויה והמדיניות העתידית לשנים קדימה".

 ד"ר ברדה קוראת לא לשתוק על ההשתקה ומציעה לשבור את השתיקה של דיכוי מרצים וסטודנטים, היא אומרת:" אנחנו בתוך הפיכה משטרית, שדורשת להתעלם מהמלחמה ומטרתה סיפוח התנחלויות, גירוש הציבור הפלסטיני" . היא מביאה שתי דוגמאות מובהקות חוק המאבק בטרור משנת 2016 וחוק הלאום משנת 2018 שניהם דיכו את העם הפלסטיני ותמכו בהרחבת ההתיישבות היהודית והקמת התנחלויות. ולכן ברדה קוראת לסולידריות על מנת להכשיל את השתקת הסטודנטים והמרצים .

פרופ' ריאד אגבאריה מהפקולטה לרפואה ורוקחות באונ' באר שבע פותח את דבריו בשאלה:" האם ניתן לעשות משהו נגד השתקת המרצים?", והוא משיב : " בישראל אין חופש באקדמיה, אולי 5% שומרים על ערכים אוניברסליים, שוויון, דמוקרטיה וחופש ביטוי, חופש מחשבה ועוד, ואם נלך למבחן התוצאה אז קיבלתם אפס." הורחקו מאוניברסיטת חיפה 8 סטודנטים, זו לא התנהגות של רקטור או של אקדמיה. זו פגיעה במדינה, גם באוניברסיטה עצמה. מוסדות האקדמיה לקחו לעצמן סמכויות כדי להרחיק סטודנטים ולהדיח מרצים שרק העזו להביע דעה נגד המלחמה, פרופ'  נאדרה שלהוב דוגמא להשפלה, היא פוטרה ולאחר מכן נחקרה ושוב נחקרה, עושים חיפוש בביתה, כך מתנהל מוסד אקדמי?". 80 אלף סטודנטים ערבים יש לנו ובמקום שהאוניברסיטה תכיל אותם ואת צרכיהם המיוחדים היא נוהגת בהשפלה וניכור".

פרופ' לריסה פיאלקובה - מרצה בחוג לספרות עברית ולימודים השוואתיים באונ' חיפה, "האקדמיה הישראלית קיימת והיא הומוגונית וכוללת דעות שונות, נרטיבים שונים". פילקובה מציעה לקרב בין העמים ע"י למידת חומרים ודוגמאות מן השירה והספרות של אותו  עם.  בקורס על סיפורי עליה אלמד על סיפורי הגירה מארץ לארץ  "חובה לאפשר לכתוב עבודות סמינריונית שקשורות לחוויות תרבותיות, אני למשל מביאה דוגמאות וסיפורים מתוך חוויות אותה חברה במטרה לקרב בין הסטודנטים, למשל "סירת ענטר" דוגמא שאני משתמשת בה וגם סיפורי ההגירה השלילית של הפלסטינים דוגמא שיש ללמדה".

מר סאלח אגבאריה-  הרכז הארצי של חד"ש סטודנטים, שואל:" לאן נעלמו התנועות הערביות של הסטודנטים? מתחילת המלחמה ערכנו סקר בוועדת התאים הפוליטיים בוועדת המעקב בקרב יותר מ- 800 סטודנטים ערבים, הסקר הכי גדול שנערך אי פעם, והנתונים בסקר זה מראים לא רק על הפחד מפעילות פוליטית, אלא שהסטודנטים הערבים  מפחדים להיות בקמפוסים פחד מהאוניברסיטה עצמה. במקום שהסטודנט ירגיש מוגן ע"י הנהלת האוניברסיטה הם אלה ששלחו אותו לוועדת משמעת על פוסט בפייסבוק. הנתונים מראים שגם הסטודנט הערבי מפחד להגיע לקמפוס בשל התחמשות היהודים שמסתובבים עם נשק, לאחר שאגודת הסטודנטים בחיפה יצאה בקמפיין להגיע לאוניברסיטאות עם נשק". אגבאריה סיפר על השתקת הסטודנטים היהודים שמותר להם לדבר על החטופים אך אסור להם לדבר על המשטר הפשיסטי משטר הימין הקיצוני ולהביע דעה נגדו".

דוד מרגלית - סטודנט באונ' תל אביב, רכז מערכת העיתון ״זו הדרך״ וממיסדי ״סטודנטים נגד המלחמה״. מציג את המציאות מאוניברסיטת תל אביב  שהיא "מעוז הליברליות" בתקופת המלחמה: "הפעילות  במרחב הקמפוסים בתקופת המלחמה היא להחזרת החטופים, ולהשתקת הסטודנטים הערבים, אך פעילות  להפסקת המלחמה לא הייתה, גם לדבר על זה הסטודנטים פחדו, בנינו קואליציה של סטודנטים שמאלנים וערבים נגד המלחמה, לראשונה התארגנו 20 סטודנטים יהודים ועמדנו דקת דומיה לזכר ההרוגים בעזה, ולהפתענו הגיעו סטודנטים ערבים. הוא סיכם: "יש מקום לפוליטיקה משותפת בין  סטודנטים ערבים ויהודים כדי ליצור עתיד שונה".

ד"ר יעל ברדה הגיבה לדבריו" לא לוותר על מאבק אזרחי משותף, הפעולה המשותפת הפוליטית חשובה, ולהיות ביחד בהפגנות נגד משטר הדיכוי, החלום שלי שהסטודנטים של היום יעמדו ביחד נגד הפשיזם, לראות משותף ולעבוד ביחד באופן מתואם, ולארגן לו"ז לפעילות פוליטית".

• גב' אולגה אורלובה - עורכת ראשית של קהילת התקשורת האקדמית T”-invariant”

בארץ פחות משנתיים. אני רוצה לשתף לא רק בנתונים אישיים אלא גם מקצועיים ומדעיים שיש לנו כעת. אני עומדת בראש פרויקט המולטימדיה של הקהילה האקדמית T-Invariant. הפרויקט הוקם לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה והוא מאחד את הקהילה האקדמית של רוסיה ,אוקראינה, אנשי מדע שעזבו את רוסיה מאז תחילת המלחמה. בשנה הראשונה להקמתו, עבדנו, על אג׳נדה בינלאומית עולמית עם הקהילה האקדמית של אירופה ואמריקה, ולא מעט על ידי ישראל. עכשיו אנחנו עסוקים יותר בבעיות של מדענים. בשנתיים האחרונות הגיעו לישראל כ-10,000 מדענים בעלי תארים אקדמיים 3-4. מדובר באנשים פעילים פוליטית שנרדפו ברוסיה. אלה אנשים שאין להם סטריאוטיפים. אנחנו קבוצה חברתית לאינטראקציה ולבניית חברה חדשה בישראל. האנשים האלה מרוסיה ידעו לחיות בחברה רב-תרבותית. יותר מ-100,000 מדענים חיו בערים תרבותיות גדולות. אני גם רוצה לומר דבר אחד מאוד חשוב. כאשר אקדמיים מגיעים לישראל, העניין של האוניברסיטאות מתפשט למתמטיקאים, פיזיקאים, כימאים וביולוגים. הפעם הגיעו הרבה מומחים במדעים חברתיים פוליטיים". 

כפי שאמר אלברט איינשטיין: "המדעים המדויקים עוזרים לנו להשיג מטרות, אבל הם לא יודעים דבר על המגמות עצמם." וזה הדגל שנוכל לתרום להתגברות על המשבר של החברה הישראלית.

פרופ' אגבאריה מגיב שהחברה הערבית צריכה לאחד כוחות ברמה של מפלגות לפני הבחירות לכנסת, ומציע לכל סטודנט להביא את הוריו, ומציין שיש לנו 80 אלף סטודנטים ערבים אם נכפיל אותם פי שלושה אנחנו נעבור את אחוז החסימה ויהוו לפחות ארבע מנדטים, הוא אומר:" אחרי המלחמה תהיה לנו ישראל חדשה, צריך לחפש את היהודים המעטים כדי להיות שותפים". 

קישור לפאנל:
https://youtu.be/XgEDTaiqBDg?si=-fgE4sZfjBTAfTfg