חבר הועדה המקומית בעין חוד, עאסם אבו אלהיג'א נתן סקירה קצרה על היסטוריית הכפר שגורשו ממנו ב-48, והקימוהו מחדש בקרבת מקום, ומאבקם במשך שנים רבות עד להכרת המדינה בכפר ב-2004. הוא הדגיש כי בי"ס בכפר שהוקם ב-1960 ופעל מאז, החל דרכו עם מורה יחיד, ולל כל תמיכה.

הוא גם דיבר על המאבק הנוכחי נגד סגירת בית הספר היחיד בכפר, בהחלטה שגויה של משרד החינוך, והזכיר כי הסיבות שבגללן הם מתנגדים לסגירתו היא גילם הצעיר של התלמידים, המרחק הגאוגרפי מבתי הספר בחיפה ופרדים, וקושי הדרך ומסוכנותה. וגם הזכיר את פנייתם למרכז מוסאווא שיעזור בגיוס מורים ללימוד התלמידים כדי שלא יפסידו חומר לימוד.

יו"ר עמותת בי"ס "חיוואר" (הידברות בעברית), ד"ר סוהיל אסעד, בירך את היוזמה של ההורים לדאוג לחינוך ילדיהם גם בעת השביתה, והביע סולידריות בשם הורי "חיוואר" עם מאבקם של הורי עין חוד. ואמר כי האירוניה היא שבית הספר הוכר לפני שהמדינה הכירה בכפר עצמו, אך כיום סגרו אותו, אחרי יותר מ-52 שנים.

עו"ד נידאל עותמאן, ממרכז מוסאוא דיבר על המאבק המשפטי של ההורים בעזרת המרכז, והדגיש כי התגובה להחלטו השגויה והשרירותית של משרד החינוך בסגירת בי"ס לא איחרה לבוא, והתבטאה בכעס רב והתנגדות למלהך, והתגייסות רחבה של מתנדבים (אקדמאים, סטודנטים, מנהלי בתי ספר ומורים שיצאו לפנסייה) בחינוך תלמידי עין חוד.

ג'סאן חרעובה, אחד מהורי "חיוואר" הזכיר כי אין זה מאבק קל, וכי המאבק עודנו בתחילתו, והוא דורש את התגייסות כל ההורים והכפר כיד אחת, "עליכם לעמוד איתן כנגד ההחלטה השרירותית הזו, הרי בסופו של דבר הצדק לצדכם" טען.

הורי "חיוואר" גם המליצו להורים מעין חוד לבדוק מודלים חלופיים לבית ספרם, ובכללם שבית הספר יהפוך לבי"ס מוכר אך לא רשמי.

הורי עין חוד הודו לאחיהם מחיפה על היוזמה המבורכת הזו, והדגישו את המשך מאבקם האיתן.

מבחינתו, הדגיש מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל, כי הוא ימשיך לספק את התמיכה הלוגיסטית והרוחנית להורים בעין חוד במאבקם הצודק הזה.