כותב : ג'עפר פרח

לאחר שהמאבק על תקציב המדינה לשנים 2015-2016 הוכרע בכנסת בהצבעה במליאה באמצע נובמבר (19.11.2015) ולאחר שבחודש האחרון "התגלו" יותר מ-40 מיליארד שקלים מיותרים נזכרו נתניהו וכחלון שיש ערבים במדינה. שחמישית מאזרחי המדינה הופלו במשך שנים רבות למרות שכל הכלכלנים שמכבדים את עצמם במדינה ובקהילה הבינלאומית הודיעו שוב ושוב כי שילוב הציבור הערבי יתרום לצמיחה. מדינה שמגייסת מדי שנה עשרות מיליארדים כהלוואות מבנקים בינלאומיים היתה אמורה להקשיב לכלכלני ה-OECD שמתריעים כמעט בכל הדוחות שלהם על החמצת הפוטנציאל הכלכלי של האוכלוסייה הערבית, כמעט בכל תחום.

מרכז מוסאוא שעוסק מזה כ-15 שנה בגיבוש צרכי האזרחים הערבים מתקציב המדינה התריע כי תקציב המדינה, שאושר לשנתיים בסוף נובמבר ועומד על כ-800 מיליארד שקלים, מתעלם כמעט כליל מהצרכים עליהם הצביעו כלכלנים בכירים, ואף ראשי הרשויות המקומיות הערביות.

הערבים הם לא חלק מהתקציב "הרגיל"

בשנת 2014 טרח שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, להגיע לעיר סכנין, ואיתו הוא הביא את בכירי משרדו ובהם ראש אגף תקציבים אמיר לוי. נימה חדשה נשמעה אז מהאוצר, וכה אמר ראש אגף התקציבים: "מאז אירועי אוקטובר 2000 כעשרים החלטות ממשלה התקבלו בהקשר של הפיתוח כלכלי של הציבור הערבי, בכולם היה כסף תוספתי, משרדי הממשלה התרגלו לכסף הייעודי והגיע הזמן שהם יתרגלו לטפל בצרכי הציבור הערבי כחלק מהתקציב הרגיל".

מדובר בהצהרה יפה למדינה מתוקנת. אך בפועל משרדי הממשלה נוהגים באפליה ממוסדת, ההקצאה פר תלמיד קטנה יותר, שירותי קופות החולים מצומצמים יותר, ומשרדי הממשלה לא פותחים סניפים ביישובים הערבים.

דוגמה בולטת נידונה מאז שנת 2012 בבג"צ שהגיש מרכז מוסאוא נגד משרד התרבות. מתברר שהמשרד חילק רק כ-11 מיליון שקלים מתוך 600 מיליון לתקנה שאמורה לאפשר יצירה תרבותית ערבית, של לפחות חמישית מאזרחי המדינה, להם ייחודיות לשונית. סקר צרכים, שבוצע בהוראת שופטי בג"צ, הצביע על פערים כמעט בכל תחום של יצירה תרבותית. אין בית ספר לתיאטרון, אין מוזיאון ערבי, אין היכל תרבות ובעשרות יישובים פשוט אין ספריות. המלצות סקר הצרכים שאומצו בידי השופטים, זוכה לסחבת בצל סבלנות שופטי בג"צ, שכנראה חוששים מעימות נוסף עם מירי רגב וחבריה.

בעקבות ביקורם של לפיד ולוי בסכנין החליט משרד האוצר לבדוק כיצד פועלת האפליה במשרדי הממשלה השונים. לשם כך נשכרו שירותיה של חברת הייעוץ TASK, על טהרת היהודים, שבדקה את השקעות משרדי הממשלה ואת התוצאות. הבדיקה שנערכה גילתה שכמעט בכל המשרדים יש פער בהשקעות בין יהודים לערבים. בתחום החינוך הפער היה גלוי וברור, אך אפילו בתחבורה הציבורית התגלה פער מדהים. רק 7% מהסובסידיות של התחבורה הציבורית מגיע ליישובים הערבים. אוטובוסים לא נכנסים לעשרות יישובים ואנשים נאלצים לאלתר תחבורה כדי להגיע לעבודה, למרפאה ולאוניברסיטה. משרד התחבורה שמתכנן את מסלול הרכבת מגיע לעפולה ושוכח את נצרת ואום אלפחם, מגיע לכרמיאל ומתעלם ממג'ד אלכרום, מגיע לבנימינה ומתעלם מג'סר אלזרקא.

טיוטת המלצות הצוות המקצועי של משרד האוצר, הונחו על שולחן ראש אגף תקציבים כבר באפריל 2015. רשמית הן הוגשו באוגוסט עוד לפני שתקציב המדינה אושר. הצוות המקצועי הצביע על פערים חברתיים קשים שהם תוצאה של אפלייה בחינוך, בהכשרה מקצועית, ברווחה, בתעסוקה, בשירותי תרבות, בתשתיות, בבריאות, בתחבורה ובדיור. המלצות הצוות המקצועי לא הוגשו לממשלה מחשש שנתניהו יחד עם חבריו המתנחלים ונציגיהם בימין הקיצוני יטרפדו את מה שהיה אמור לסייע לא רק לאוכלוסייה הערבית אלא לכלכלת המדינה בכלל.

האם שרי ממשלת הימין יישמו את ההחלטה?

כלכלנים בכירים במדינה ובקהילה העסקית מבינים היום שהצמיחה הכלכלית תגיע מהציבור הערבי, במיוחד לאור העובדה שהציבור החרדי, וכנראה גם המתנחלים, לא מתכנן לשנות את הרגלי התעסוקה שלו. מישהו צריך לתחזק את החיילים ששומרים על ההתנחלויות, ושילוב הערבים בשוק העבודה יחזק את הצמיחה בישראל. אפילו תעשיית ההיי טק הישראלית מבינה שבמקום להעביר עבודה לחו"ל יותר רווחי לה לקלוט עובדים ערבים מוכשרים ולהעסיק אותם בייצור, אך אפילו בנושא זה עמותות, שמגייסות כספים מחו"ל, נאלצות להחליף את הממשלה. כך למשל הממשלה שמעבירה מיליארדים כמענקים לאינטל לא התנתה את תמיכתה בהקמת מפעל באזור התעשייה החדש שהקים התעשיין סטף ורטהיימר בנצרת. היא הסתפקה בסיוע מינורי, ובתקציבים ששילבו אלפי נשים ערביות בתעסוקה זמנית וחלקית.

לאחר ניסיונות הידברות חוזרים ונשנים עם ראש הממשלה ושר האוצר קיים מרכז מוסאוא בכנסת שני כנסים מיוחדים ביחד עם וועד ראשי הרשויות המקומיות וחברי וועדת הכספים הערבים ד"ר אחמד טיבי וד"ר באסל ג'טאס. לכנסים הוזמנו ראשי האוצר. חברי כנסת ושרים הפריחו שוב סיסמאות על "סגירת פערים".

החלטת הממשלה שמתקבלת בימים האחרונים של 2015 לא תזכה למימון בתקציב 2015 שכבר חולק במלואו, כולל היתרות "שהתגלו". גם תקציב 2016 כבר חולק על ידי משרדי הממשלה בהתאם לתוכניות עבודה קיימות במגירות של כל האגפים. שר החינוך למשל לא רוצה לשמוע על התכנית, ומבחינתו כספים יושקעו רק בחינוך הבלתי פורמאלי. הוא מרגיש שהוא כבר עשה יותר מדי בשביל הערבים. תוצאות מבחני הבגרות שיתפרסמו בקרוב יוכיחו אחרת.

ההכרזה על 15 מיליארד נועדה לצורכי יחסי הציבור הבינלאומיים של נתניהו, באמצעותה הוא יהתל שוב בכלכלנים של הקהילה הבינלאומית שמצפים למיצוי פוטנציאל הצמיחה של אזרחי המדינה הערבים. בינתיים נראה שההצגה שהפיקה, בישיבות הממשלה ביום ראשון ורביעי, שרת התרבות מירי רגב מול שרת השוויון גילה גמליאל תהיה ההצגה היחידה שתזכה לתוספת תקציבית.

מדינה שמקבלת ומחזירה הלוואות בעשרות מיליארדים מהקהילה הבינלאומית נדרשת למצוא את הפוטנציאל הקיים בתוכה. הציבור הערבי מייצא מדי שנה 10,000 סטודנטים ערבים לירדן ולרשות הפלסטינית בגלל אפליה בהקמת מוסדות להשכלה גבוהה ביישובים הערבים. הציבור הערבי חוגג את חגיו במלונות ירדן, סיני, בית לחם וטורקיה בגלל אפליית ענף התיירות בנצרת ובג'סר אלזרקא.

ראשי הרשויות המקומיות, שסובלים מהאפליה בתקציבי פיתוח, ממצוקת דיור ומצווי הריסת בתים, ממצוקת תעסוקה ומעוני, נדרשים להעניק פתרונות רווחה, תרבות, כבישים, תעסוקה ודיור במקום הממשלה. הגיע הזמן שהממשלה תיקח אחריות על עתיד כל אזרחיה ולא רק על רווחתם ותעסוקתם של חלק מאזרחיה היהודים, לרבות אלה החיים בהתנחלויות. כבר באפריל, ולאחר שיתברר, שמעט כספים יגיעו ליישובים הערבים ייאלצו ראשי הציבור הערבי לצאת שוב למאבק על החינוך, הבריאות, התעסוקה, ההכשרה המקצועית, הבריאות והדיור. ממשלה שתמשיך להרוס בתים במקום לתכנן יישובים ופתרונות דיור משלה את הציבור בהחלטת ממשלה לא מתוקצבת.

ג'עפר פרח הוא מנהל מרכז מוסאוא.