מרכז מוסאוא, פירסם הודעה מיוחדת לקראת ציון יום האדמה הארבעים שחל ב 30 למרץ. יום האדמה הראשון הוכרז, על ידי וועד ההגנה על האדמות ב 30.3.1976, בעקבות החלטת ממשלת ישראל להרחיב את מדיניות הפקעת הקרקעות וסגירתם בפני בעליהם, האזרחים הערבים. תהליך שהחל מיד לאחר הפקעת נכסי הנפקדים (1950), נמשך בהפקעות לצורכי ציבור ובסגירת שטחים לצרכים צבאיים. הודעת ממשלה ישראל על סגירת 21,000 דונם , שמוכר כשטח 9,  לצרכים צבאיים בפני בעליהם הובילה להכרזה על שביתת מחאה ביום האדמה. ההרוג הראשון נהרג בידי שוטרים בערב יום האדמה ב 29.3.1976 וגרם לתגובה נרחבת ביישובים הערבים במהלכם 5 אזרחים ערבים, מאות נפצעו, ועשרות נעצרו וביניהם מנהיגים של הציבור הערבי. מאז מציין המיעוט הערבי פלסטיני, ואיתו על העם הפלסטיני והכוחות הדמוקרטיים את יום האדמה.

מחיר יום האדמה, הפקעת קרקעות והכרה בכפרים הלא מוכרים:

ממשלת ישראל נושאת באחריות למחיר הכבד ששילם הציבור הערבי, בין בהרוגים ובפצועים ובעצורים בעקבות פעילות הדיכוי. למרות המחיר הכבד ניתן לציין כי יום האדמה גרם לתפנית בחיי הציבור הערבי הפלסטיני בישראל. ממיעוט מדוכא שזכויותיו מופרות בידי ממשלות ישראל למיעוט הדורש את זכויותיו ונאבק עליהם. בשנים לאחר מכן הושגו שני הישגים חשובים:

ביטול צו הסגירה הצבאי: למרות שצו הסגירה הצבאי, לא נאכף בעקבות אירועי יום האדמה הוא נותר על כנו שנים רבות לאחר מכן. הצו בוטל רשמית בידי ממשלת ישראל. אדמות אלו מעובדות ותושבי היישובים סכנין, דיר חנא ועראבה שומרים עליהם, והמבקר בשטחים אלה רואה שהם מטופחים בצורה מיוחדת.

כשני עשורים לאחר יום האדמה הצליחה "אגודת הארבעים" להוביל מאבק ציבורי להכרה בכפרים הלא מוכרים בעיקר בגליל. וועד המאבק המקומי שהוקם בכפר עין חוד צמח לתנועה ציבורית ומקצועית שדרשה הכרה בכל הכפרים הלא מוכרים. באמצע שנות התשעים הושגו מטרות התנועה ורוב הכפרים בגליל הוכרו כולל הכפר וביניהם עין חוד, דומידה, ערב אלנעים וכד'.

בעקבות הצלחת המאבק להכרה בכפרים הלא מוכרים בצפון החל מאבק מקביל להכרה בכפרים הלא מוכרים בנגב. שם הבעיה מורכבת יותר ואותה נתאר בנפרד. למרות הצלחה זו, יישובים מסוימים ושכונות בערים מעורבות, כמו רמיה בצפון ודהמש במרכז נותרו ללא הכרה.

שטחי שיפוט והצרת המרחב

ממשלת ישראל, מפעילה את מוסדות התכנון במטרה להשליט מדיניות מפלה המבוססת על עיקרון "מקסימום ערבים על מינימום אדמה" באמצעות הליכי תכנון. שטחי השיפוט של היישובים הערבים הוגבלו לרמה שאינה מאפשרת פיתוח אורבני וכלכלי. הרחבת שטחי השיפוט נתונה בידי מוסדות התכנון וטעונה אישור שר הפנים. רוב שטחי השיפוט של מדינת ישראל נמסרו לידי המועצות האזוריות ששולטות על שטחים נרחבים ברוב המקרים אף ללא רצף טריטוריאלי.

הצרת מרחבי המחיה והפיתוח המתוכנן גורמים למצוקות דיור, היעדר שטחי ציבור, העלאת מחירי הקרקע והיעדר אזורי תעשיה ושירותים. תושבים רבים, לרבות אליטות כלכליות, נוטשים את היישובים הערבים ועוברים ליישובים יהודים או ישובים מעורבים. האזרחים הערבים מהווים כ 35% מתושבי העיר נצרת עלית, כ 40% מתושבי העיר עכו, וכ 10% מתושבי כרמיאל וגורמים להעלאת מחירי הדיור בעיר חיפה. לאחרונה אורגנו הפגנות נגד זכיית ערבים במכרזי דיור בעיר עפולה. רוב התושבים הנוטשים את היישובים הערבים מקבלים את השירותים החברתיים חינוכיים וחברתיים ביישובי האם שלהם.

הכפרים הלא מוכרים בנגב, וסוגיית ההכרה בבעלויות על הקרקעות:

סוגיית הכפרים הלא מוכרים בנגב ממשיכה להחמיר. ממשלת ישראל ביצעה 95 הריסות לכפר הלא מוכר אלעראקיב, והצליחה לקבל צו שיפוטי סופי לפינוי הכפר אום אלחיראן, במטרה מוצהרת להקים יישוב יהודי בשם "חירן". מספר יישובים לא מוכרים בנגב הוכר במהלך שני העשורים האחרונים אך סוגיה זו דורשת הסדרה מול תושבי הכפרים.

סוגיית הכפרים הלא מוכרים בנגב נגזרת מסוגיית הכרת ממשלת ישראל בבעלות הבדואים בנגב על קרקעותיהם. מדיניות הממשלה המתכחשת לזכויות ההיסטוריות על הקרקעות מובילה למאבקים משפטיים בהם הבדואים נושלו מקרקעותיהם תמורת פיצוי זעום. מדינת ישראל שהפקיעה קרקעות של אזרחיה הערבים, וכמובן של הפליטים, וחילקה אותם לתושבים היהודים לחכירה לדורות מסרב להכיר בזכויות הבדואים. מצב אבסורדי זה מאפשר לממשלה להכיר בדיעבד ב"חוות בודדים" שהוקמו בניגוד לחוק ע"י יהודים בנגב, ובו בזמן להתכחש לזכויות הבדואים על אדמותיהם. למרות הכחשת הזכויות הקנייניות של התושבים הבדואים, רשות הסדרת התיישבות הבדואים מציעה הסדר כספי לתושבים שמוכנים לוותר על זכויותיהם ולהתפנות מאדמותיהם.

פתרון מצוקת התכנון, הדיור והפיתוח הכלכלי והאורבני

ממשלת ישראל הכירה במצוקת התכנון, והקצתה כחלק מיישום המלצות וועדת טרכטנברג תקציב לסיום תהליכי תכנון ביישובים הערבים. באמצעות תקציב זה, בחרו אנשי מינהל התכנון משרדי תכנון שרובם בבעלות מתכננים יהודים. תקציבים שיועדו לקדם הליכי תכנון מושקעים במשרדי תכנון שלא טרחו להעסיק מתכננים ערבים, בחלק מצוותי התכנון אפילו המתכננים החברתיים הינם אנשי מקצוע יהודים שלא מבינים את צרכי היישובים הערבים החברתיים וכלכליים.

במקביל לאפלייה הממוסדת בהליכי התכנון, הממשלה שולטת במדיניות הקצאת קרקעות מדינה. שליטה זו גורמת לעלייה דרמטית של מחירי הקרקעות והדיור. בעוד קבינט הדיור פועל לצאת למכרזים מהירים, התהליכים ביישובים הערבים תקועים. הפשרת קרקעות רשות מקרקעי ישראל, והסדרים של רישום וחלוקה תוקעים את הליכי הבנייה, וגורמים למצוקת דיור שמובילה לבנייה ללא היתר. החלטת הוועדה המיוחדת שמינה היועץ המשפטי לממשלה להחמיר את הליכי אכיפת חוקי הבנייה ביישובים הערבים והגיבוי שהמלצות אלו מקבלות הביאו להגברת ההליכים המשפטיים הננקטים נגד התושבים הערבים.

קנסות במאות אלפי שקלים, צווי מעצר, צווי הריסה מוצאים מדי יום על ידי רשויות התכנון, באמצעות בתי משפט המתמחים בנושא זה, ונאכפים בידי ההוצאה לפועל ויחידת משטרה מיוחדת שפועלת בתחום אכיפת צווי הריסה. נושא זה צפוי שיגבר ויביא להתנגשויות אלימות בשנה הקרובה.

קמפין הימין הגזעני המתנחל נגד הציבור הפלסטיני, במיוחד בנגב:

ארגוני הימין הקיצוני המתנחל החליטו להגביר את המהלכים שיובילו להתנגשות אזרחית בין אזרחי המדינה הערבים לבין רשויות המדינה. ארגונים אלו שהוקמו לאחר הסכמי אוסלו ב 1995 תיגברו את פעילותם ביישובים מעורבים וביישובים ערבים לאחר הנסיגה החד צדדית מעזה ב 2005. ח"כ בצלאל סמוטריץ שניהל והקים את ארגון "רגבים" מוביל מאבק ציבורי, פרלמנטרי ומשפטי שמטרתו הגברת הפקעת הקרקעות, פינוי והריסת בתים. אנשי הארגון מפעילים לוביסטים, מקדמים את אנשיהם בשורות משרדי המשפטים, התכנון, המשטרה ובכנסת במטרה לתגבר את תהליכי ההריסה והפינוי.

יש לציין כי השר אורי אריאל, מראשי המתנחלים וכיום שר החקלאות משמש כיו"ר ועדת השרים לבדואים בנגב. עמדותיו של אריאל בנושא הכפרים הלא מוכרים בנגב מוכרות. וועדת השרים אמורה להתכנס ב 14.4.2016 וקיים חשש שבין המלצותיה יהיה לתגבר את ההריסה והפינוי. הצעדים שננקטו נגד הכפר אלעראקיב והצעדים המשפטיים לקראת פינוי אום אלחיראן מעלים את החשש שאראיל ינצל את תפקידו כדי לפגוע בזכויות ההיסטוריות והאלמנטריות של הבדואים בנגב.

המאבק על ההכרה החברתית פוליטית:

בהיעדר מוסדות לאומיים, מחקריים, ארכיון או מוסדות אקדמיים לחברה הערבית קיים חשש מעיוות ההכרה החברתית פוליטית לזכות על הקרקע והדיור ולחשיבות המאבק הציבורי. הניסיון ההיסטורי, הצלחת המאבק, הניסיון המצטבר וכן מידע רב נעלמו וייעלמו במהלך השנים. ארכיון ועד ההגנה על האדמות וארכיון אגודת הארבעים, שני המוסדות החשובים ביותר במאבק של אזרחי ישראל הערבים נותר בידיים פרטיות ועלול להיעלם עם מותם של המנהיגים הוותיקים.

מרכז מוסאוא הפיק השנה פוסטר מיוחד לקראת יום האדמה, וכן מפרסם ספר מיוחד שכולל מסמכים היסטוריים בשלושת השפות. הספר "יום האדמה- סיפורה של אנדרטה" יצא בשפות ערבית-עברית, וערבית אנגלית". תערוכה ניידת שכוללת את האנדטרה של יום האדמה הועברה השנה בין היישובים חיפה, טירה, רמאלה וסכנין. אנדרטה זו שהוקמה ע"י האמנים עבד עאבדי וגרשון קניספל הפכה לסמל למאבק ולשותפות יהודית ערבית. תערוכה זו הופקה הודות לשיתוף פעולה בין האוצרת טל בן צבי ושאדי כליליה ועבודה רבה שהושקעה על ידי צוות מרכז מוסאוא.

לאור האתגרים ביום השנה הארבעים של יום האדמה מומלץ בשנים הבאות לפעול :

• להעמיק את הפעילות המקומית והבינלאומית להכרה בכל הכפרים הלא מוכרים בנגב, ולפעול למניעת פינוי כפרים.
• להיאבק בהפקעת הקרקעות, לרבות בנגב, ולדרוש הכרה בזכויות ההיסטוריות על האדמות.
• להרחיב את הפעילות במטרה להרחיב את שטחי השיפוט של כל היישובים הערבים.
• להרחיב את המאבק לקידום הליכי תכנון של היישובים הערבים, תוך שילוב של האזרחים הערבים ומוסדותיהם בהליכי התכנון.
• יש להבטיח ייצוג הולם של אזרחים ערבים בכל מוסדות התכנון, החל מצוותים עד למוסדות הציבור.
• להקפיא את ההליכים המשפטיים בבנייה ללא היתר, לתקופה מוגדרת, עד לסיום הליכי התכנון.
• לגוון את פתרונות הדיור לאזרחים הערבים בדומה לאלה האפשריים לתושבי היהודים, החל מדיור עירוני, חקלאי, בדואי וקהילתי
• לדרוש את שחרור נכסי הואקף המוסלמי והחזרתו לניהול הקהילה המוסלמית
• להשתמש בכל ההליכים המשפטיים הדרושים כדי לסיים הליכי איחוד וחלוקה של הקרקעות בתוך היישובים הערבים.
• לעקוב אחר פעילות עמותות המתנחלים ומנהיגיה ולפעול להפסקת הקמפינים שלהם
• לעודד תיעוד, מחקר ולמידה של הניסיון ההיסטורי של המאבק על הקרקע, התכנון והדיור ולהבטיח שהדורות הצעירים ילמדו מהניסיון המצטבר.
• להתחבר למאבק ארציים שעוסקים בצדק חברתי ובזכות לדיור.
• לקדם חקיקה שתבטל חוקים מפלים בתחומי הקרקע והדיור.
• לקדם תכנון אלטרנטיבי שיאתגר את התכנון המפלה שמקדמים מוסדות התכנון הממשלתיים.

מידע נוסף ניתן למצוא באתר מרכז מוסאוא: http://www.hagar-gallery.com/landay/home_he.html