מרכז מוסאוא מדגיש כי שיווק החלטת הממשלה 922 , שמקצה 2 מיליארד שקל בשנה, כסגירת פערים מטעה ונמשיך להיאבק לשוויון תקציבי ופיתוח כלכלי הוגן. המרכז הציג את דרישותיו מתקציב המדינה בדוח מיוחד והכנס שיזם בוועדת הכספים ביחד עם חברי וועדת הכספים ד"ר אחמד טיבי וד"ר ג'מאל זחאלקה, ועד ראשי הרשויות הערביות וקרן פרדריך אברט.

תקציב המדינה לשנת 2019 אושר, בהצבעה של 62 חברי כנסת בעד התקציב ו54 התנגדו, ועומד על 479.6 מיליארד שקל והוא כולל תקציבים גדולים ביותר לביטחון (כ-73 מיליארד שקל), לחינוך (כ-64 מיליארד שקל), לבריאות (כ-42 מיליארד שקל) ולביטוח הלאומי (46 מיליארד שקל).

לתקציב 2019 יש השלכות בעלות משקל גם השנה הנוכחית, בין השאר בשל ההתחייבויות למתווה הקצבאות לנכים, תוכנית החופשות של שר החינוך נפתלי בנט והרפורמה בסיעוד של שר הבריאות יעקב ליצמן. הממשלה אישרה בתחילת השבוע תוספת של 50 מיליון שקלים לתקציב הישיבות ועוד 40 מיליון שקלים למוסדות החינוך הלא רשמי (המוסדות החרדים), כך שיעמוד על 1.225 מיליארד שקלים. בתי הספר הכנסייתיים, שגם הם חינוך לא רשמי לא יזכו לתוספות תקציביות.

התקציב כולל יותר מ- 100 מיליארד שקלים החזר חובות שהמדינה מגייסת. 397.4 מיליארד שקלים יוקצו להוצאות משרדי הממשלה - תקציב משרד החינוך יעמוד על 60 מיליארד שקלים למשרד החינוך; 55 מיליארד שקלים יוקצו לתקציב למשרד הביטחון, אך ביחד עם המענק הביטחוני של ארה״ב בסך 16.7 שקלים תקציב הביטחון הכולל יעמוד על 72.7 מיליארד שקלים. למעלה מ-40 מיליארד שקלים יוקצו למערכת למערכת הבריאות, 4.8 מיליארד שקלים לניצולי השואה, ו-9.6 מיליארד שקלים לשירותי המודיעין. התקציב כולל קיצוץ רוחבי (פלאט) של 5 מיליארד שקלים.

בהודעה ששלח משרד האוצר נטען שהתקציב כולל בין השאר תוכנית לקיצור החופשות בבתי הספר, סבסוד צהרונים, הרחבת מענק עבודה להורים, קיצור שבוע העבודה במשק הישראלי ל-42 שעות. כמו כן יוסרו חסמים המקשים על מעבר לקוחות בין בנקים ותיושם הקלה על ייבוא אישי כאמצעי להפחתת יוקר המחיה.

עוד טוען משרד האוצר שהתקציב פועל לייעול המגזר הציבורי, צמצום מספר משרדי הממשלה, הגדלת היצע הדיור והקלה בירוקרטית בהוצאת היתרי בנייה לתשתיות לאומיות. במסגרת מלחמה בהון השחור תוגבל התקרה לתשלום במזומן.

גם תוכנית הסיעוד הלאומית זכתה לתקצוב במטרה להרחיב, לשפר ולייעל את שירותי הסיעוד הניתנים לקשישים. שעות הסיעוד גדלו וטיפולי השיניים לקשישים הוכנסו לסל הבריאות. כמו כן הוגדל מענק העבודה להורים המשתכרים ברמות השכר הנמוכות כדי לצמצם את העוני.

במסגרת תוכנית "נטו תעשייה" לחיזוק כושר התחרות של התעשייה הישראלית הוקצו 1.15 מיליארד שקלים להגברת כושר התחרות של התעשייה המקומית בדגש על התעשייה הקטנה והבינונית, העלאת רמת פריון העבודה במשק והפחתת הנטל הרגולטורי על המגזר העסקי. המשאבים יוקצו בין היתר לקידום הטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדמות בתעשייה, עידוד מחקר ופיתוח, קידום הכשרת כוח אדם מיומן וכן הגברת היצוא.

עוד כולל התקציב את הרפורמה במערכת ההשכלה הטכנולוגית, עידוד המעבר לאנרגיות מתחדשות, עידוד נסיעה ברכבים מרובי נוסעים בנתיבי תחבורה ציבורית וצמצום שימוש ברכב פרטי וקידום מסילת רכבת נוספת באיילון שתתמודד עם הגידול הצפוי בכמות הנוסעים ברכבת ישראל.

בשנת 2019 יעמוד הגירעון על 2.9% מהתוצר והוא יפחת ל-2.5% ב-2020. כדי לממן את כל דרישות השרים הוחלט על קיצוץ רוחבי של 2.9% מהתקציב כבר ב-2018 ושל 3.9% ב-2019.

73 מיליארד לביטחון, 64 מיליארד לחינוך

תקציב הביטחון 55.3 מיליארד שקלים 72.7 מיליארד שקלים ביחד עם מענק ביטחוני אמריקאי, מכירת אמל"ח למדינות אחרות והכנסות ממכירת קרקעות מהעברת מחנות ובסיסי ומחנות צה"ל בסך 17.6 מיליארד שקלים

• משרד החינוך: 60.5 מיליארד שקלים

עוד כולל התקציב 20 מיליארד שקל למשרד התחבורה, 19 מיליארד למשרד לביטחון פנים, 11 מיליארד להשכלה הגבוהה, 11 מיליארד למשרד הרווחה, 6 מיליארד לרשויות המקומיות, ו-5.3 מיליארד למשרד השיכון.

• משרד הבריאות: 42 מיליארד שקלים

• רשויות מקומיות ומענקי איזון: 5.63 מיליארד שקלים

• משרד המשפטים: 3.77 מיליארד שקלים

• משרד הרווחה והתעסוקה: 3.56 מיליארד שקלים

• משרד ראש הממשלה: 2.44 מיליארד שקלים[מזה מערך סייבר לאומי: 115.7 מיליון שקלים]

• משרדי מדע, תרבות וספורט: 2.23 מיליארד שקלים

• הכנסת: 795.3 מיליון שקלים

• בחירות ומימון מפלגות:736.7 מיליון שקלים [מזה: 436.2 מימון מפלגות ו-283 מיליון שקלים היערכות לבחירות לכנסת]

• המשרד לשירותי דת: 736.2 מיליון שקלים

• משרד הפריפריה: 497.7 מיליון שקלים

• פיתוח נגב וגליל: 454 מיליון שקלים