שתף עם חבריך
ג'עפר פרח בכנס המעמד השפטי לאזרחים הערבים: הקדימו את הבחירות, ונצטרך להתמודד עם כל נושא השותפות הפוליטית ואחריותנו לסיים את הכיבוש ולטפל בענייני עמנו, בשבוע שבו תוקפים את עזה והאקסא,, יש הרגשה כאילו במשך עשררות השנים כלום לא התקדם כאן. אנחנו כפלסטיניים בעלי אזרחות ישראלית, ובגלל שאנחנו נמצאים במקום מיוחד בלב ישראל וחלק מהעם הפלסטיני, עלינו אחריות היסטורית בשני נושאים כלפי בני עמנו ולא רק כהגנה לעצמנו אלא כלפי בני עמינו בעזה ובנגב ובגדה ואפילו מחנות הפליטים, ועל כן יש צורך שנהיה מבוצרים בחברתנו הפנימית אנחנו צריכים לקחת אחריות להתפוררות המורלית שאנו סובלים ממנה כחברה.
חאלד זועבי - יו"ר מחוז צפון לשכת עורכי הדין בישראל:
חוק הלאום שולח מסר ברור לכל הרשויות במדינה שהאפלייה כבר לא נחשב בהכרח לעבירה על הסמכויות אלא הפך בעל לגיטימציה חוקתית וחוקית כיום, פירושו של דבר שההסתמכות על בתי המשפט כקו הגנה אחרון נגמר!
ראש ועד ראשי הרשויות הערביות - מודר יונס:
אחרי חוק הלאום, הגיע חוק קמיניץ, אומרים שזה מגיע כדי לאפשר הטלת סנקציות כדי למנוע בנייה לא חוקית, לצערנו זה נכון. ואנחנו כראשי רשויות סובלים מהבעייה הזו, חוק קמיניץ מגיע להסדיר את התכנון, אבל הוא מתעלם מההתחלה שלא היה תכנון. לפני שתביאו סנקציות והריסה, תנו לנו אפשרות לבנות ולתכנן. למרות האכזבה מהרשימה המשותפת אנו קוראים לא להעניש את המפלגות, ולתמוך בייצוג של החברה הערבית בכנסת.
מוחמד ברכה - יו"ר ועדת המעקב העליונה לאזרחים הערבים:
חוק הלאום מגיע כדי לשים את מדיניות האפרטהייד הישראלי כחלק מחוק יסוד שבא להגדיר את המדינה מבלי להגיד מילה אחת על האזרחים הערבים בישראל או מילה על זכויותיהם, אשר מתנערת מהם כבני אדם וכעם וכבעלי מולדת.
ברור שהמערכת הפוליטית הישראלית לא מתביישת, זה היה ברור בניסיות למחיקתה של הרשימה בין בל"ד ורע"ם, ומחיקת הקול היהודי הדימוקרטי בחד"ש וניסיון למנוע ממנו להשתתף בדמוקרטיה לכאורה בישראל, מבלי כל קשר בהחלטה שתתקבל ביום ראשון בבית המשפט העליון. ההצהרות האחרונות של נתניהו שהמדינה לא יכולה להיות מדינת כל אזרחיה זה מצריך התערבות של הקהילה הבינלאומית.
ח"כ איימן עודה - בכנס המעמד המשפטי ששל האזרחים הערבים בישראל:
האמת היא שאני שותף בכל כאב וכל העובר ברחשי האזרחים הערבים לגבי הרשימה המשותפת, אני חושב שיש צורך ללכת להצביע, ואני קורא לאנשים להגביר את השתתפותם ולפעול לגדלת אחוזי ההצבעה בחברה הערבית. כאשר אני מדבר על בל"S ורע"ם כאחים אני מתכוון לכך ואני מצטער על מה שקרה וגרם לפירוקה של הרשימה המשותפת.
באווירה משמחת בכנס חשוב זה תאפשר לנו אחרי הבחירות בעתיד הקרוב לפעול לאיחוד מחודש של נציגי החברה הערבית ברשימה משותפת, נפעל יחדיו גם אחרי הבחירות מהקום הפוליטי שבו אנו נמצאים.
ד"ר מנצור עבאס - יו"ר רע"ם:
נעשו הכרעות אצל חלק מהמרכיבים, וההכרעה שהרשימה המשותפת לא תמשיך בדרכה, אך יש צורך להסתכל על העניין לעומק ולרוחב ולא רק לגבי המושבים אלא כבחירות פוליטיות. עלינו לצאת ממצב הפלוגתיות והפילוג ולהמציא מצד מאחד. צריך לדון במצב ההבנייתי של ועדת המעקב העליונה וגם בשותפות בין המפלגות בפרלמנט. צריך להקים ועדת חקירה בכדי לבדוק מדוע התפוררה הרשימה המשותפת.
ח"כ איימן עודה: אני מציע שלא נתייאש, כיום יש שתי רשימות וצריכים לעבוד להצלחתן. כיום אנו עומדים בפני מדיניות שמציבה סנכה קיומית עלינו, על כן צריכים לעבוד יחד.
אני לא יכול להסכים לשיח של מדינה אחת, כי אם נחזור אחורה קצת, נסתכל על ההנהגה הפלסטינית וההנהגה הישראלית, גם אש"פ וגם חמאס תומכות בפיתרון שתי המדינות, ואפילו רה"מ הישראלי לשעבר אהוד אולמרת נשא ונתן עם אבו מאזן על ירושלים המזרחית. אז אני לא יכול לבוא לדבר על מדינה אחת כיום.
איימן סייף:
הייתי הראשון שעובד במשרדי הממשלה בשנת 1994, כשהקמתי את המועצה לפיתוח כלכלי בחברה הערבית, ב-20008 בהחלטה ממשלתית, לא היה לי צוות והיה צורך לשכנע את הממשלה לשפר ולפתח את הכלכלה, זה לא היה קל, אך השגנו 13 החלטות ממשלה להקצות כספים לשיפור ולפתח את החהברה הערבית. למשל הייתי צריך להגיד לגורמים האחרים במשרד האוצר שהכלכלה הישראלית תפסיד לא פחות מ-40 מליארד שקל בשנה, אם לא יהיה שילוב של החברה הערבית בשוק.
ד"ר מטאנס שחאדה - ראש בל"ד ומומחה במדיניות כלכלית, בכנס המעמד המשפטי של האזרחים הערבים בישראל: "המדינה מדחיקה את החברה הערבית לשוליים וגם היסטורית היא עשתה זאת ולא היה לה כל רצון רציני לפתח את הכלכלה הערבית אלא לנצל את כח העבודה הערבי בשוק ולשלוט בקרקע".
הוא הוסיף "כיום 50% מהגברים הערבים עובדים בתחום הבניין וכמעט ולא קיימת עוד חקלאות בחברה הערבית. ישנה כלכלת המדינה המתקדמת וכלכלת המיעוט. ישנם אפשרויות וכלים לקידום ופיתוח כלכלי שהשתמשו בהם בעולם, בהודו וסין, במקומות אחרים, אנו צריכים מנועים לפיתוח כלכלי.
מה שאנחנו צריכים: זה שינוי בהון האנושי, ברמת החינוך בחברה הערבית, כלומר שינוי המערכות ולשלב מגמות לימוד המותאמות ומאפשרות לצעיר הערבי להמשך לימודים וכניסה לשוק העבודה. כמו כן מדברים על פיתוח התחבורה הציבורית ותכנון ובניית מרכזי תעשייה המתאימה לכפרים והערים הערביות באופן שמאפשר פיתוח אזורי תעשייה. אין פיתוח כלכלי מבלי שתהייה חירות כלכלית.
