משרד הכלכלה והתעשייה וזרוע העבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
|
|
2018 |
2019 |
|
תקציב זרוע העבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (תעסוקה) |
3,792,215,000 |
3,562,689,000 |
|
תקציב תמיכות בענפי המשק – משרד הכלכלה |
2,442,740,000 |
2,760,286,000 |
|
תקציב פיתוח התעשייה |
178,419,000 |
167,184,000 |
|
סה"כ התקציב |
6,413,374,000 |
6,490,159,000 |
התקציב הכולל של תחום התעשייה והתעסוקה כולל את התקציב של משרד הכלכלה והתעשייה ותקציב תמיכות בענפי המשק, את תקציב פיתוח התעשייה שמתרכז בפיתוח אזורי תעשייה, ואת תקציב זרוע העבודה והתעסוקה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.
לפי ספר עיקרי התקציב לשנת 2019, הפיתוח הכלכלי במגזר הערבי על פי החלטת ממשלה מס' 922 נמצא בראש סדר העדיפויות של המשרד.
הכשרה מקצועית
החלטת ממשלה מס' 922 לפיתוח כלכלי ליישובים הערבים מתעלמת לחלוטין מחשיבות טיפוח ההון האנושי וכוח האדם הערבי, ובכך מתעלמת מאפשרות תרומת כוח האדם הערבי למשק ולכלכלת המדינה באופן כללי. כ-20% מסך אוכלוסיית המדינה, החברה הערבית היא מנוף כלכלי למדינה.
משרד הכלכלה חייב לשנות את מנגנוני תקצוב ההכשרה המקצועית ולהתאימם לכוח העבודה הערבי, אך הוא נמנע מלעשות זאת עד היום. בספר עיקרי התקציב של זרוע העבודה, הדגיש משרד העבודה שהמשרד יישם תכנית לייעול והרחבת מערכת ההכשרה המקצועית באופן כללי. על המשרד לוודא שהקריטריונים החדשים מותאמים ספציפית גם לאוכלוסייה הערבית.
התקציב הגדול ביותר בתחום זה הוא להכשרה מקצועית למבוגרים במכללות בסכום של 37.313 מיליון שקלים בשנת 2019. בשני התקציבים של השנים 2018-2019 לא הוקצו תקציבים בכלל במסגרת התקנה "הכשרה מקצועית לאוכלוסייה הערבית" (תקנה מס' 36420125). לפי נתוני המשרד, בשנת 2017 למשל ניתנו 2,194 שוברים להכשרה מקצועית בסכום של 18 מיליון שקלים.
סיוע לעסקים קטנים ובינוניים
התקציב שניתן לתחום זה מתוך החלטת הממשלה מס' 922 הינו כ-18 מיליון שקלים בשנה עד שנת 2020. לפי התכנית המקורית, משרד הכלכלה היה אמור להקצות למען האוכלוסייה הערבית לפחות 17.5% בתקציב הבסיס למעו"ף בשנים 2017-2018, כך שהתקציב יגדל ללפחות 20% מתקציב המעו"ף בשנים 2018-2020. לפי ספר התקציב לא ברור אם המשרד אכן הקצה את התקציבים, בשל אי קיום תקנה ספציפית לחברה הערבית.
לפי נתוני משרד הכלכלה, קיימים 10 סניפי מעו"ף המיועדים לאוכלוסייה הערבית מתוך מספר כולל של 40 סניפים. בנוסף לכך, פועלים 4 מרכזי עסקים ייעודיים לאוכלוסייה הערבית ביישובים באקה אלגרביה, סכנין, ירכא ונצרת.
התקציב הכולל של תחום זה בתקציב לשנת 2019 הוא 120 מיליון שקלים.
עידוד תעסוקת אוכלוסיות ייעודיות ומרכזי הכוון תעסוקתיים
התקציבים לעידוד תעסוקת אוכלוסיות ייעודיות מופנים בעיקר להפעלת מרכזי הכוון תעסוקתיים ולפעולות עידוד תעסוקה אחרות, במיוחד לאוכלוסייה הערבית. קיימות שלוש תקנות בתקציב זרוע התעסוקה המיועדות לעידוד התעסוקה בחברה הערבית ולהפעלת מרכזי ההכוון:
|
מס' תקנה |
שם תקנה |
סכום בתקציב 2018 (מלש"ח) |
סכום בתקציב 2019 (מלש"ח) |
|
36420121 |
ערבים - מרכזי הכוון לאוכלוסייה הערבית לעניין עידוד תעסוקת האוכלוסייה הערבית במסגרת תכנית החומש ויישום דו"ח טרכטנברג (החלטת ממשלה מס' 4193) |
39.104 |
36.143 |
|
36420123 |
עתודה ליישום החלטות הממשלה לעניין עידוד תעסוקת אוכלוסיות ייעודיות לרבות אנשים עם מוגבלות, ערבים, חרדים, חד הוריות ואתיופים |
10.522 |
56.903 |
|
36420124 |
ערבים - פעולות לעידוד תעסוקה |
0 |
0 |
לגבי מרכזי ההכוון: החלטת הממשלה מס' 922 קבעה שמשרד הכלכלה וזרוע העבודה ימשיכו להפעיל את מרכזי ההכוון "ריאן" אשר ממוקמים ביישובים הערבים עד סוף שנת 2016. בנוסף לכך, בשנים 2017-2020 נקבע שהמשרד יקצה סכום של 200 מיליון שקלים כדי להפעיל 21 מרכזי הכוון חדשים ביישובים הערבים. למעט שנת 2016, זה אומר שהמשרד אמור להקצות סכום של כ-50 מיליון שקלים למטרה זו עד שנת 2020. לפי הסכומים והתקנות בתקציב, הסכום שהוקצה בשנת 2018 היה הכי קרוב לסכום המיועד, אך בתקציב שנת 2019, הסכום ירד בכ-3 מיליון שקלים מסיבות לא ברורות וללא הסבר רשמי ממשרד הכלכלה וזרוע העבודה.
ספר עיקרי התקציב לשנת 2019 כלל סעיף לפיו המשרד יפעיל מספר כולל של 23 מרכזי הכוון. ולפי נתוני המשרד, בשנת 2017 ניתנו שירותים ל-12,122 משתתפים חדשים במרכזים ונפתחו 35 הכשרות מקצועיות ל-637 משתתפים.
לפי התקציבים של השנים 2018-2019, אין כל סכום המוקצה במיוחד לחברה הערבית בנוגע לפעולות אחרות לעידוד התעסוקה. באותה עת, ברור למדי שהממשלה החליטה להרחיב את התקציב הרוחבי של כלל האוכלוסיות הייעודיות מכ-10 מיליון שקלים לכ-56 מיליון שקלים. עוד לא ברור כמה תקציב יופנה ספציפית לחברה הערבית מתוך תקנה זו.
כאשר מדובר על הצרכים של החברה הערבית באופן כללי, התכנית הרב-שנתית שהוצעה לממשלה על ידי הנהגת הציבור הערבי מציעה להקצות סכום כולל של 300 מיליון שקלים למשך 5 שנים להפעלת מרכזי הכוון.
מינהל סחר חוץ
החלטת הממשלה מס' 922 קובעת ש-10% מתקציב מינהל סחר החוץ יוקצה לציבור הערבי החל משנת 2017. תקציב זה אמור לעודד יצואנים מתחילים ולסייע ליצואנים ערבים לקדם את התעשייה הערבית בשווקים הבינלאומיים. במילים אחרות, הסכום הכולל שמוקצה במשך 5 שנים למטרה זו הוא כ-24 מיליון שקלים.
התקציב הכולל של תקנת "כלי סיוע לייצוא" שמספרה 38400410 בתקציב שנת 2018 ושנת 2019 הוא 50 מיליון שקלים בשנה. כך שהתקציב המיועד לאוכלוסייה הערבית הוא 5 מיליון בכל שנה.
בתקציבים של השנים 2018-2019, לפי תקנה מס' 38400120 המשרד מקצה סכום של 500 אלף שקלים למסלול לעידוד העסקת מתמחים ממגזר המיעוטים בתעשייה עתירת הידע.
מסלולי תעסוקה מנהליים
לפי החלטת הממשלה מס' 922, משרד הכלכלה אמור להקצות 50% מהתקציב המיועד לאוכלוסיות שהשתתפותן בתעסוקה נמוך במרכז להשקעות הון לאוכלוסייה הערבית, ובמיוחד לתמרוץ מעסיקים להעסיק נשים ובדואים.
התקציב הכולל למטרה זו לפי החלטת הממשלה עד שנת 2020 הוא 163 מיליון שקלים. תקציב התקנה מס' 38400114 תחת הכותרת "מסלול תעסוקה כללי" כולל סכום של 60 מיליון שקלים בשנת 2018, וסכום של 70 מיליון שקלים בשנת 2019. לפי נתוני משרד הכלכלה, בתקציב של השנים 2017-2018 הוקצו כ-35 מיליון שקלים למטרה זו. אין נתונים לגבי חלקה של האוכלוסייה הערבית בתקציב זה.
עידוד העברת מפעלים גדולים ליישובים הערבים
אחד מכלי ההשקעה הנתונים בידי הממשלה ומשרד הכלכלה הוא מתן מענקים במיליונים לחברות הייטק וחברות טכנולוגיה על מנת לעודד אותן לעבור לישראל, להשקיע בה על ידי פתיחת מפעלים ומרכזי פיתוח והעסקת אלפי עובדים. המדינה הייתה יכולה להתנות את מתן המענקים והקלות במס במעבר החברות הללו לפעולה ביישובים הערבים, אם בהעברת מפעליהן, משרדיהן או מרכזי הפיתוח שלהן.
אחת החברות המדוברות היא חברת אינטל המעסיקה יותר מ-10,000 עובדים במדינה ושכל מוקדי הפעילות שלה ממוקמים בישובים יהודים בלבד. בתקציב של שנת 2018, משרד הכלכלה נתן מענק של 50 מיליון שקלים לאינטל.
פיתוח אזורי תעשייה
קיום אזורי תעשיה נחשב למנוף כלל יישובי בפרט אם מדובר באזור שנבנה אחרי מיפוי צרכים ועבר תכנון מובנה שלוקח בחשבון את החסמים הקיימים ואת צרכי היישוב העתידיים, וגם אזור שיודע להתברג לתוך עולם התעסוקה המשתנה. אזורי תעשייה הם המנוף הכלכלי של המדינה, הם מספקים מקומות עבודה ליישובים מסביבם ולמומחים, והם מחזקים את תוצר המדינה ומספקים רווחים לרשויות המקומיות מארנונה עסקית.
חלק רב מההשקעות בפיתוח אזורי תעשייה בעשור האחרון היו חלק מהחלטות ממשלה, האחרונה מבניהן הייתה 922 מתאריך 30.12.2015 שלפיה משרד הכלכלה מתקצב החל משנת 2016 את פיתוח אזורי התעשייה באחוז מוגדר מראש מתוך סעיף "השקעה בפיתוח תשתיות" (תקנה מס' 761001 שמתוקצבת בכ-162 מיליון שקלים בשנת 2019). יחד עם זאת נתוני השטח לא מראים שהיה תקצוב בפועל. בנוסף לפי נתוני מנהל פיתוח אזורי תעשיה במשרד הכלכלה התקציבים המיועדים לישובים הערבים אמורים לכסות החלטות ממשלה ישנות שלא יושמו במלואן עד כה, ואין שם תקציבים חדשים. גם מעבר על דו"ח חופש מידע של משרד הכלכלה והתעשייה לשנת 2017 מראה שאין כל התייחסות לצרכי החברה הערבית מבחינת הקמת ופיתוח אזורי תעשיה, כך שבתוך המטרות שפורטו בהקשר של אזורי תעשייה אין אזכור לתוכניות ייעודיות לפיתוח וקידום אזורי תעשייה בחברה הערבית שמהווה 20% מהאוכלוסייה.
בשנים האחרונות בוצעו לא מעט ישיבות עם שרים, ח"כים ומנהלים בכירים במשרדים הרלוונטיים. התקבלו גם לא מעט החלטות ממשלה בקשר לאזורי תעשיה בחברה הערבית עוד מלפני 922, כמו 1539, 4139, 1052 עד 1295. החלטות אלה אמורות היו להיות מיושמות עד סוף שנת 2015, אך רוב ההחלטות סבלו מתת ביצוע. בעקבות כך כל החלטת ממשלה חדשה לא ממש מוסיפה תקציבים חדשים כמו שהיא מחלקת את העוגה מחדש ע"י תקצוב מחדש של ההחלטה שקדמה לה על אותו נושא.
מתוך הכרה בצורך בשנת 2016 החל מינהל פיתוח אזורי תעשיה במשרד הכלכלה ביחד עם הרשות לפיתוח כלכלי בבניית תכנית רב שנתית. משרד הכלכלה הצהיר בוועדות שונות כי הוא בנה תוכנית רב שנתית בעלות מיליארד שקל ומשרד האוצר סירב לתקצב אותה והנושא לא קודם. ב- 10.07.2018 התקיימה בוועדת הכלכלה ישיבה בנושא אזורי תעשיה שבה חשף משרד הכלכלה את התכנית שגיבש, התוכנית המקורית הייתה אמורה להגיע לכ- 3 מיליארד שקלים, אך משרד הכלכלה גיבש קריטריונים להקצאה שצמצמו את התכנית לכ- 30 ישובים ערבים ולאומדן עלות של כ 1.092 מיליארד שקלים שהמשרד מבקש מתוכם תקצוב של 492 מיליון שקלים. בסופו של דבר, התכנית היא תכנית משלימה להחלטת ממשלה מס' 922.
התקנות התקציביות הרלוונטיות לפיתוח אזורי תעשייה ביישובים הערבים:
|
מס' תקנה |
שם תקנה |
סכום בתקציב 2018 (מלש"ח) |
סכום בתקציב 2019 (מלש"ח) |
|---|---|---|---|
|
76100160 |
פיתוח תעשייה במגזר המיעוטים לפי החלטת ממשלה 1539 |
6 |
3.4 |
|
76100161 |
פיתוח אזורי תעשייה על קרקע פרטית לפי החלטת ממשלה 1539 |
2 |
2.5 |
|
76100162 |
שילוב רשויות ממגזר המיעוטים במינהלות אזורי תעשייה קיימים לפי החלטת ממשלה 1539 |
2 |
לא נמצא |
|
76100163 |
פיתוח אזורי תעשייה במגזר הערבי בהתאם להחלטת ממשלה 4193 |
15 |
20 |
|
76100165 |
פיתוח תעשייה במגזר הדרוזי והצ'רקסי לפי החלטת ממשלה 2861 |
1.5 |
2.5 |
|
76100168 |
פיתוח תעשייה במגזר הבדואי בדרום לפי החלטת ממשלה 3708 |
20 |
2.5 |
|
76100169 |
שדרוג אזור התעשייה בטייבה והקמת מינהלת לפי החלטת ממשלה 1298 |
0.5 |
0.5 |
|
76100173 |
פיתוח ישובים דרוזים וצ'רקסים - החלטת ממשלה מס' 59 |
1 |
5 |
|
76100174 |
העצמת היישובים הבדואים בצפון - החלטת ממשלה 1480 |
1.5 |
1.5 |
|
76100176 |
פיתוח כלכלי במגזר המיעוטים - החלטת ממשלה 2365 |
1.5 |
1.5 |
בנוסף לסוגיות התקצוב וההקמה של אזורי תעשייה, על המדינה לקדם תקציבים להסרת מטרדים וחסמים במסגרת הפרויקטים באופן כללי, ולעודד חתימה על הסכמים של חלוקת הכנסות מארנונה עסקית גם ליישובים הערבים עד שייבנו אזורי התעשייה ביישובים הערבים.
מרכז מוסאוא פרסם נייר עמדה באוקטובר 2018 בנושא אזורי התעשייה ביישובים הערבים כחלק מפעולות הסנגור להקמת אזורי תעשייה ביישובים הערבים. המרכז ימשיך לעקוב אחרי גיבוש התכנית הרב-שנתית החדשה ואחרי פרטי תקצובה.
מעונות יום ,משפחתונים וצהרונים
מעונות יום לילדים נחשבים לעוד כלי חשוב בפיתוח כלכלת האוכלוסייה הערבי ובכך בפיתוח כלכלת המדינה, על ידי ההקלה על הורים מועסקים. התקציב להקמה וסבסוד של מעונות יום מגיע מזרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה.
לפי ספר עיקרי התקציב של שנת 2019, משרד העבודה ישים דגש על נושא מעונות היום ויקצה סכום של 350 מיליון שקלים למטרה זו גם לפרויקטים שהחלו בשנים קודמות. גם השנה מוביל המשרד נוהל תקצוב חדש לבינוי מעונות יום אשר אמור לעזור בהתגברות על הבירוקרטיה.
המשרד תקצב את סבסוד שהות ילדי הורים עובדים באופן כללי בשנת 2018 בסכום של כ-1.25 מיליארד שקלים, וסכום של כ-1.27 מיליארד בשנת 2019. תקציב זה מועבר במסגרת העברות והוא נחשב לתקציב שוטף (תקנות מס' 36410101 ו-36410102).
התקציב שניתן בשנת 2018 להתחלת בנייה של מעונות יום בשנת 2018 הינו 100 מיליון שקלים, ותקציב זה יקטן בשנת 2019 לסכום של 44.909 מיליון שקלים לתקצוב השלמות הבנייה (תקנות מס' 36410118 ו-36410119). מהפרטים שנמצאים בספרי התקציב אי אפשר להבין כמה מהתקציבים לבינוי מעונות יום מוקצים במיוחד לבנייתם ביישובים הערביים. חוסר שקיפות זה אינו מאפשר מעקב אחר יישום החלטת הממשלה מס' 922 הקובעת שהיישובים הערבים יקבלו 25% מתקציב הבינוי הכללי החל בשנת 2017.
אך מהמשרד נמסר בתחילת שנת 2018 שהוקצו מלוא התקציבים המשוריינים (24 מיליון שקלים ב-2016 ו-75 מיליון שקלים ב-2017 בנוסף ל-10 מיליון שהוקדמו מתקציב שנת 2018).
מעונות יום שתוקצבו בשנת 2017:
|
שם רשות |
סכום |
מס' כיתות |
|
מ.מ. ג'יסר א-זרקא |
4,069,334 |
4 |
|
מ.מ. ג'לג'וליה |
3,108,000 |
3 |
|
מ.מ. גוש חלב |
989,333 |
1 |
|
מ.מ. טורעאן |
10,808,000 |
9 |
|
מ.מ. כאבול |
3,528,000 |
5 |
|
מ.מ. כסיפה |
2,996,000 |
3 |
|
מ.מ. מזרעה |
2,034,666 |
2 |
|
מ.מ. נחף |
3,612,000 |
3 |
|
מ.מ. סאג'ור |
3,668,000 |
3 |
|
מ.מ. עין מאהל |
3,668,000 |
3 |
|
מ.מ. ערערה |
7,224,000 |
6 |
|
מ.מ. פסוטה |
3,388,000 |
3 |
|
מ.מ. תל שבע |
9,240,000 |
9 |
|
עיריית כפר קאסם |
3,080,000 |
3 |
|
עיריית סחנין |
6,720,000 |
6 |
|
עיריית שפרעם |
6,608,000 |
6 |
|
סה"כ |
74,741,333 |
69 |
