משרד הבינוי והשיכון

לפי ספרי התקציב, התקציב של משרד השיכון וכל פעולותיו הוא התקציב הכי מפורט מבחינת מספרי תקנות וסכומים אשר אמורים להינתן לפי החלטת ממשלה מס' 922 וליישובים הערבים באופן כללי. מסיבה זו, בחלק זה של המסמך אנו נספק את פרטי כל התקנות הקיימות ליישובים הערבים אשר נמצאו בספרי תקציב המדינה לשנים 2018-2019.

באוגוסט 2018, דווח ממשרד השיכון שקיים חוסר ניצול תקציבי גדול מצד הרשויות המקומיות הערביות לתקציבים הניתנים במסגרת החלטת ממשלה מס' 922. המשרד בשיתוף פעולה עם הרשויות, אמור לפתור חסמים כדי לקדם את הפרויקטים: בשנים 2011-2017 ניתנו הרשאות בסכום של כ-633 מיליון שקלים אך נוצל רק 15% מהרשאות אלו. על מנת שיהיה ביצוע מלא, מרכז מוסאוא וועד ראשי הרשויות פועלים יחד ובשיתוף פעולה עם משרד השיכון על-מנת להתמודד עם החסמים שמנעו עד כה את ניצול מלוא סכום ההרשאות.

בכל מקרה, משרד השיכון קבע בספר עיקרי התקציב שהדגש בשנת התקציב 2019 יהיה על המשך הפיתוח ביישובים הערבים לפי החלטת ממשלה מס' 922 והחלטות אחרות בנושא.

בנייה חדשה ותכנון שכונות חדשות

חשוב להדגיש שלמרות שמשרד השיכון מקדם תכניות בניית שכונות חדשות במסגרת הסכמים אסטרטגיים עם 15 יישובים ערבים בנוסף ליישובים ממוקדים, צעד זה לא יהווה פתרון למצוקת הדיור הכללית ביישובים. החלטת ממשלה מס' 922 קבעה שסכום של 527 מיליון שקלים יינתן למטרה זו במשך כל שנות תכנית החומש (עד 2020). סעיף התקציב המיועד למטרה זו תחת הכותרת "תשתיות לבנייה חדשה, ביצוע ישיר במגזרי המיעוטים" מתוקצב בשנת 2019 בסכום של 66.211 מיליון שקלים.

תקציב היישובים האסטרטגיים גדול כמעט פי 10 מתקציב היישובים הממוקדים, ובגלל זה העברת התקציב ביישובים האסטרטגיים מותנית במעבר משלב א' לשלב ב' בתכנון.

היישובים האסטרטגיים הם: טייבה, טירה, כפר קאסם, אום אלפאחם, שפרעם, טמרה, באקה אל גרביה, ערערה, ג'דיידה-מכר, נצרת, סכנין, עראבה, כפר כנא, כפר מנדא ויפיע.

היישובים הכלולים בתכנית יכולים אף לבקש תקציב תוספתי (ראש שטח) להסדרת תשתיות במסגרת הפרויקטים. בשנת 2018, 15 יישובים נכללו בפרויקטים של ראש שטח.

התקציב עצמו מועבר לרשויות המקומיות אחרי שלב התכנון, ובמסגרת שלב ההרשאות על מנת שיקודם ביצוע בפועל בשטח של הפרויקטים על ידי הרשות המקומית, או על ידי חברות מנהלות.

להלן טבלת תקנות התקציב וסכומם בתחום זה בשנים 2018-2019:

*עשויות להופיע תקנות אחרות בתקציב המדינה במשך השנה

תכנון ורישום נכסים

תכנון מכון הוא הבסיס לפתרון כל הבעיות ביישובים הערבים. במשך שנים, סבלו היישובים הערבים מאפליה בתחום התכנון, כך שרשויות התכנון הארציות לא קידמו במשך שנים תכניות מתאר ותכניות מפורטות וסטטוטוריות ביישובים הערבים. דבר זה גרם לאזרחים הערבים לבנות קרוב ל-50,000 מבנים ללא היתר על מנת לספק לעצמם דיור נאות. בעיית התכנון נוגעת גם בבעיה אחרת שסובלות ממנה הרשויות המקומיות, והיא אי-הקצאת קרקעות מדינה לטובת היישובים הערבים ואף הפקעת קרקעות מהם.

המחסור בעתודות קרקע פוגע בבנייה המוסדרת, בתשתיות תחבורה וביוב וגורם לחוסר הניצול בתקציבי הפיתוח שהוזכרו לעיל. באותה עת, הבנייה ללא היתר מכבידה על האזרחים, גורמת להם לסבול מצווי הריסה ומתשלום קנסות בסכומים גבוהים ואף ממאסר בפועל. תקנון חוק התכנון והבנייה בעקבות המלצת ועדת קמיניץ שעבר באפריל 2017 יחמיר את המצב אם לא יימצא פתרון מידי לצרכי התכנון, הפיתוח ורישום הקרקעות ביישובים הערבים.

התקציב לתכנון מתארי ומפורט לפי החלטת ממשלה מס' 922 הוא 256 מיליון שקלים למשך 5 שנים.

תקנות תקציב רלוונטיות:

לפי תקנות התקציב, בשנת 2018 ובשנת 2019 משרד השיכון לא מתקצב בכלל תכנון סטטוטורי או מפורט ליישובים הערבים, אך קיים תקציב לתכנון מתארי. בכל מקרה, לא ברור אם במקום הסכומים שהיו אמורים להיות בתקנות אלו, החליט משרד השיכון להעביר אותם לתקנות התכנון הכללי (ולא ספציפית ליישובים הערבים).

מוסדות ציבור

משרד השיכון מתכנן הקמת מוסדות ציבור למטרות תרבותיות, קהילתיות וחברתיות בכל יישוב ויישוב. עקב אי-הקמת מבני ציבור במשך שנים רבות, החליטה הממשלה להקצות סכום של 750 מיליון שקלים להקמת מוסדות ציבור למשך 5 שנים ובשנת 2019 התקציב הכללי למוסדות ציבור ביישובים הערבים הכולל גם פיתוח תשתיות הוא כ-107 מיליון שקלים (סעיף 0304).

בישיבה במשרד השיכון, נודע לנו שבעיית אי-ניצול התקציבים נמצאת גם בתחום זה: משרד השיכון מתחיל במטלת הקמת מוסדות הציבור רק אחרי שהרשויות המקומיות מבצעות את התכנון הנדרש. ההרשאות שהועברו בשנת 2018 כמובן לא מיושמות בשטח. לפי המידע מאת משרד השיכון, בשנים 2016-2017 פחות מ-5% מהתקציב הניתן למוסדות ציבור נוצל ביישובים האסטרטגים, וקיים ניצול של רק כ-10% מההרשאות שניתנו ביישובים הממוקדים.

לפי תכנון המשרד, משרד השיכון היה אמור לתת 60% מההרשאות להקמת מוסדות ציבור במרקם ותיק, ו-40% להקמת מוסדות ציבור במרקם חדש, אך זה לא יצא לפועל. בשנת 2018, 85% מההרשאות ניתנו למרקם הותיק ורק 15% ניתנו למרקם החדש.

בדצמבר 2018, נודע לנו שמשרד השיכון יפסיק להעביר הרשאות לחברות מנהלות להקמת מוסדות ציבור החל משנת 2019 על מנת לזרז תהליכי תכנון ובינוי על ידי הרשות המקומית.

באותה ישיבה הוצגה גם תמונת המצב בנוגע למוסדות ציבור שבנייתם הסתיימה. הנתונים נמצאים בטבלה שלהלן:

היישובים הערבים שבהם קיים תהליך של הקמת מוסד/ות ציבור:

אבו גוש, אום אל קוטוף, אכסאל, אל עריאן, אעבלין, באקה אלגרביה, בועיינה נג'ידאת, ביאדה, בסמ"ה, בענה, ג'דיידה מכר, ג'לג'וליה, ג'יסר א-זרקא, ג'ש, ג'ת, דבוריה, דחי, דיר אלאסד, דיר חנא, זלפה, זימר, טורעאן, טייבה, טירה, טמרה אלזועביה, יפיע, כאבול, כאוכב אבו אלהיג'א כפר ברא, כפר יאסיף, כפר כנא, כפר מצר, כפר קאסם, מג'ד אלכרום, מוסמוס, מוקיבלה, מושירפה, מייסר, מעיליא, משהד, נאעורה, נחף, נין, נצרת, סאלם, סולם, סכנין, סנדלה, ע'ג'ר, עוזייר, עילבון, עילוט, עין חוד, עין מאהל, עין נקובא, עין רפא, פסוטה, פרידיס, קלנסווה, רומאנה, ראס עלי, ריינה, שייח דנון ושעב.

עקב אי-ניצול התקציבים להקמת מבני ציבור בצורה אפקטיבית, מרכז מוסאוא קיים יום עיון בנושא זה על מנת לסייע למהנדסי הרשויות המקומיות הערביות, בנוסף להמשך המעקב אחרי ביצוע התקציבים והעברתם.

תכנון באמצעות הוועדה לתכנון מהיר וותמ"ל

הוועדה הארצית לתכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל) הינה אחד הפתרונות המוצעים על ידי הממשלה מאז 2014 לטיפול במצוקת הדיור. הועדה מאשרת תכניות מועדפות לדיור במקשה אחת כאלטרנטיבה לתהליך הבירוקרטי הארוך שלוקח לאשר תכניות בנייה ודיור רגילות.

מצוקת הדיור ביישובים הערביים גם דורשת פתרונות במסגרת הותמ"ל: עד אוקטובר 2018, הוכרז על 26 מתחמים מועדפים לדיור ביישובים הערבים, 9 תכניות מאושרות ו-4 מופקדות.

למרות חסמים ומטרדים שהרשויות המקומיות הערביות יכולות להיתקל בהם במהלך עבודת הותמ"ל, הכללתן בתכנית נחשבת לחיובית למדי. לכן, על הממשלה להכליל כמה שיותר יישובים ערבים לפני שיסתיים מנדט התכנית באפריל 2019.

להלן רשימת המתחמים המועדפים לדיור ביישובים הערבים והסטטוס שלהם:

דיור ציבורי ותכנית "מחיר למשתכן"

בהקשר של דיור ציבורי, קיים צורך בבנייה ואף בהפעלה ותחזוק של בתי גיל הזהב ביישובים ערבים. משרד השיכון יקצה תקציב בשנת 2019 בסכום של 61.511 מיליון שקלים למטרה זו והמשרד יכול בהחלט להתחיל להשקיע חלק מתקציב זה ביישובים הערבים (תקנות מס' 70050502/70050505).

תכנית "מחיר למשתכן" היא אחד הצעדים שיזם שר האוצר משה כחלון על מנת לפתור את משבר הדיור במדינה, על ידי מתן סיוע לקניית דירה ראשונה בתנאים מועדפים. לפי תקנות התכנית, אזרחים שרוצים להשתתף בהגרלה על מנת לזכות בהטבות במסגרת התכנית, יכולים לעשות זאת על ידי הרשמה באתר האינטרנט של משרד השיכון. לרוב, התכנית נותנת עדיפות לתושבי המקום.

התכנית עצמה קיימת רק ב-5 יישובים ערבים ויש צורך גדול להרחיב אותה ליישובים אחרים. כיוון שהתכנית נחשבת לדרך לפתרון כולל של מצוקת הדיור כמו תכנית הותמ"ל ולא תכנית ייעודית, היישובים הערבים אמורים להיות מעורבים בה בכל מקרה.

להלן רשימת היישובים הערבים שכלולים בתכנית "מחיר למשתכן" ומספר הדירות הכלולות:

מבחינה תקציבית: תקנות התקציב שנמצאו בתקציב שנת 2018 היו בסכום של כ-2.593 מיליארד שקלים . בתקציב שנת 2019 סכום התקנות ירד והגיע לכ-2.167 מיליארד שקלים.

שיקום שכונות והתחדשות עירונית

בשנת 2018 ובשנת 2019 הוקצה ויוקצה סכום של 2 מיליון שקלים לשיקום שכונות ביישובים ערבים בדואים, וסכום של 3 מיליון שקלים לשיקום שכונות ביישובים ערבים דרוזים (תקנות מס' 70030113/70030114). לא ברור כמה יישובים ערבים אחרים מקבלים תקציב למטרה זו מהתקציב הכללי של שיקום שכונות.

הקרן לשטחים פתוחים

החלטת ממשלה מס' 922 הקצתה סכום של 133 מיליון שקלים למשך 5 שנים למטרת "פיתוח שטחים פתוחים ביישובי המיעוטים". תקציב הוצאות הקרן לשטחים פתוחים בשנת 2018 היה 100 מיליון שקלים ובשנת 2019 התקציב ירד ל-80 מיליון שקלים (תקנה מס' 98221035).

התקציב המיועד לפיתוח שטחים פתוחים ביישובים הערבים נמצא בחזקת משרד השיכון, אך הוא מנוהל על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). הרשויות המקומיות אמורות להגיש בקשות בצירוף תכניות עבודה למשרד השיכון על מנת לקבל את התקציב.

סוגיית היישובים שיבולת ונווה תמרים

באוגוסט 2018 החליט קבינט הדיור על הקמת היישוב "נווה תמרים" בנגב שיכלול כ-2070 יחידות דיור חדשות ויהיה מיועד לאוכלוסייה הנמצאת בראש הסולם הסוציו-אקונומי. הקבינט החליט להקים את היישוב למרות התנגדות ראש מינהל התכנון, אך עם הימנעותו של שר האוצר כחלון בהצבעה.

בעקבות כך, מרכז מוסאוא שלח מכתב לכל הגורמים והסביר להם שתמוה בעינינו שהמדינה תומכת בהקמת יישוב עשיר (למרות שהיא לא תישא בעלויות), אך באותו זמן המדינה אינה מקדמת שום פתרון ייעודי על מנת לפתור את משבר הדיור ביישובים הערבים בכלל ובמיוחד בנגב. ממשלת ישראל החליטה להדיר את האזרחים הערבים ולחוקק חוק שיזרז את הריסת בתיהם, שנבנו ללא היתר בגלל הזנחת הרשויות לעניין התכנון ביישובים הערבים. באותה עת, הממשלה ובתמיכת המתנחלים, מקדמת הריסה של הכפר אום אלחיראן בנגב (לא במרחק גדול מנווה תמרים) ומסרבת להכיר באופן רשמי בכפרים הערבים בנגב שהיו שם אפילו לפני הקמת המדינה וממשיכים להתקיים עד היום ללא תשתיות ושירותים ראויים..

באוגוסט 2018 קיבל קבינט הדיור החלטה גם על הקמת היישוב "שיבולת". 20% מיחידות הדיור החדשות ביישוב אמורות לכלול תושבים עם צרכים מיוחדים ואוטיזם. הבעיה העיקרית היא שהיישוב יוקם על עתודות קרקע השייכות לכפר טורעאן בגליל למרות ההחלטה הראשונית להקימו במקום אחר.

לפי המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, ההחלטה תפגע בהתפתחות הכפר טורעאן ותמנע מתושביו להשתמש באדמות ההיסטוריות שלהם. כך שבנוסף לעובדה שהמדינה אינה מקצה שטחים מספיקים לפיתוח היישובים הערבים, היא מפלה אותם עוד יותר בכך שהיא מפקיעה אדמות נוספות להקמת יישובים לציבור היהודי.