ביקורת קשה הוטלה על מועמדי מרצ והמחנה הדמוקרטי בכנס שנערך ביוזמת מרכז מוסאוא וקרן פרדריך אברט בחיפה ביום שני השבוע. פעילים ערבים הטיחו בחבר הכנסת מוסי רז ופרופ' יפעת ביטון כי הם בגדו ב 40 אלף הבוחרים של מרצ מהבחירות האחרונות. גם ד"ר יוסף ג'בארין משפטן ומועמד מטעם הרשימה המשותפת הביע אכזבה קשה מהחבירה של מרצ וטען שמדובר במפנה ימינה. הוא אף הטיל ספק בהיתכנות של חתימת הסכם עודפי קולות בין הרשימה המשותפת והמחנה הדמוקרטי. גם איש מפלגת העבודה ח"כ סאלח סעד אמר שזאת הזדמנות לקדם את עמיר פרץ ואת מפלגת העבודה בחברה הערבית. נציגי ארגוני החברה האזרחית, מרכז מוסאוא ועמותת כיאן הזהירו מהתנתקות החברה הערבית מהמערכת הפוליטית הישראל. 

הפאנל עסק במעמד המשפטי של האזרחים הערבים בישראל וניהלה אותו עו"ד מאריאן אבי נאדר, חברת הנהלת מרכז מוסאוא. היא ביקשה לקבל התיחסות של מפלגות האופוזיציה לשינויי חקיקה שיעגנו את מעמד המיעוט הערבי בישראל. בין היתר ביקשה התייחסות לביטול חוק הלאום, ביטול חוק האזרחות, שינוי חוק התכנון והבניה, הקמת נציבות זכויות אדם ונציבות למאבק בגזענות וכן הקמת אוניברסיטה ערבית. נציגת קרן פרדריך אברט יהודית סטלמך הדגישה את חשיבות השיח הפוליטי חברתי בין יהודים וערבים והדגישה את מעורבות הקרן בשיח הזה.

מנהל מרכז מוסאוא, ג'עפר פרח טען שמצוקת האופוזיציה נובעת מכישלון חזון אוסלו ולא רק ממשבר במנהיגות". הוא הקשה על המפלגות וקרא "לעדכן את חזון שתי המדינות, כי בשיטה של אוסלו, הוא נכשל באוקטובר 2000, גם בגלל מעמד האזרחים הערבים פלסטינים בפתרון הקבע. הסכם צריך להתיחס להגדרה העצמית של שני העמים, לסוגיית הפליטים, ירושלים ומבנה השלטון הישראלי והפלסטיני. סוגיות שהכשילו את אוסלו ועל האופוזיציה להציע תסריט חדש שיקדם חזון של הגדרה עצמית וגבולות פתוחים. הציבור ראה את תוצאת הנסיגה החד צדדית מעזה והוא לא מוכן להמר על היפרדות".  ח"כ ג'בארין אף אמר שחזון המדינה האחת נראה רלוונטי מתמיד, למרות תמיכתו בפתרון שתי המדינות.

ח"כ מוסי רז ניסה להגן על המחנה הדמוקרטי ואמר "אהוד ברק הוא הראשון שהכניס לפוליטיקה את מושג המדינה הפלסטינית וירושלים המזרחית הבירה, הראשון! אף שר לא דיבר על זה (חלוקת ירושלים)".  הוא הגדיר את מה שקרה באירועי אוקטובר "הפשעים נגד הערבים ב- 2000 זה לא היה צריך לקרות". רז ביקש להמשיך לקדם שוויון מהותי וניהול עצמי של מערכת החינוך והתרבות הערבית, לצד פתרון שתי המדינות.

פרופ' ביטון שיסדה את עמותת תמורה למאבק בגזענות ונחשבת לפעילה מזרחית בולטת טענה שההתנצלות של אהוד ברק כלפי המזרחיים בבחירות 1999 וכלפי הערבים לאחרונה היא כנה. ביטון "החיבור הזה אינו טבעי לעין הציבורית אך החיבור מאד טוב, חיבור בין אחד שמגיע מהצבאי לבין מישהי מהאזרחי. הוא מהאליטה ואני ממרוקו ותימן . שתי תרבויות שונות שיכולות לשנות את השיח".

ח"כ סאלח סעד העלה על נס את פועלו האזרחי של עמיר פרץ, וראה בחבירת מרצ לאהוד ברק הזדמנות להחזיר את תמיכת חלקים גדולים בציבור הערבי והמזרחי במפלגת העבודה. סעד " עמיר פרץ רצה להביא קולות מהימין המתון. החיבור עם אורלי לוי היה מצוין כי יש להם אג'נדה חברתית ברורה שמדברת לחלשים".

ג'בארין הכה על חט בנושא הרכבת הרשימה המשותפת וקרא לציבור הערבי להחזיר את האימון במפלגות הפוליטיות לאחר הרכבת הרשימה המשותפת. הוא קרא להעלות את אחוז ההצבעה, אך הטיל ספק שהיא תגיע לרמתה בבחירות 2015 (כ 63%) . אנחנו יכולים לקבל 16 מנדטים אך עכשיו היעד הוא 13 לפחות.

כמעט כל המפלגות מגלות לאחרונה עניין במצביעים הערבים. יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ביקר בשבוע שעבר בשפרעם, בני גנץ התראיין ביוזמתו בערוץ הטלויזיה "הלא טי וי", הליכוד וש"ס אף החלו לפנות לראשי רשויות. בעקבות המשבר ברשימה המשותפת נרשמה עליה בהצבעה למפלגות היהודיות בחברה הערבית בבחירות האחרונות.

מנהלת עמותת "כיאן" רפאה ענבתאוי הביעה אכזבה מחברי הכנסת והטילה ספק באפקטיביות של ההצבעה וההשתתפות בבחירות לכנסת. "לא שיכנעתם אותנו שראוי שנהיה שם. אתם מנותקים מהנושאים החברתיים והפוליטיים מהם סובלת החברה הערבית והעם הפלסטיני. כדאי שנחשוב כל שינוי כיוון שיהיה יותר אפקטיבי" סיכמה.

בשבועות הקרובים יקיימו שני הארגונים כנסים נוספים שיעסקו בפיתוח כלכלי.