תוכנית הסיפוח מנקודת ראות האזרחים הערבים

"לתוכנית הסיפוח הישראלית אמריקאית יהיו השלכות על יחסי יהודים פלסטינים בתוך הקו הירוק ועל היתכנות פתרון שתי המדינות, ויקדם את רעיון המדינה האחת" כך אמר מנהל מרכז מוסאוא ג'עפר פרח, בדיון משודר שארגן מרכז מוסאוא ביום שלישי 16.6.200 בהשתתפות ד"ר חנא סויד ובהנחיית גב' העיתונאית דיאנה בטו. בדיון לקחו חלק כ 160 משתתפים, מכל העולם, ונערך בזום ובעמוד הפיסבוק של מרכז מוסאוא. האירוע התקיים במסגרת תוכנית "סולדריות" שמפעיל מרכז מוסאוא ומטרתה לקדם שיח חדש בנושא השלום וסיום הסכסוך.

ד"ר חנא סויד, ח"כ לשעבר מטעם סיעת חדש ויו"ר המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי אמר "התוכנית נועדה לחסל את התקווה לפתרון שתי המדינות. בשלב זה אין תוכנית סיפוח ברורה שטובה לנתניהו. יישום התוכנית בחודשים הקרובים נועד לסייע לראש הממשלה נתניהו כדי להסיט את דעת הקהל ממשפטי השחיתות.

"תחושת חוסר היציבות והנכונות לשנות את מעמדם של האזרחים הפלסטינים גורמים לכעס ולתחושת ניכור ממערכות השלטון והכלכלה במדינה. כאשר תושבים חשים שהם משלמים מסים לממשלה שמנהלת משא ומתן על אזרחותם הם יחפשו דרכים יצירתיות למחות, כולל שביתה אמר ד"ר סויד והוסיף "רעיון חילופי השטחים של אזור המשולש ואף חלקים מהנגב הוא רעיון ישן שניסו אותו במלחמת סיני בשנת 1956 ועלה מאז סוף שנות התשעים על ידי סגן ראש הממשלה לשעבר אביגדור ליברמן".

פרח אמר מבחינה דמוגרפית מספרית ביטול חוק סיפוק מזרח ירושלים ישפיע דמוגרפית באותה מידה כפי שישפיע סיפוח חלקים מאזור המשולש. חילופי אוכלוסין באזור המשולש מנוגד להסכמים בינלאומיים שחתומה עליהם ישראל כמו הסכם רודוס להפסקת אש עם ירדן בשנת 1949.

בתשובה לשאלת בטו, שבעבר שימשה כיועצת משפטית בצוות המשא ומתן של הרשות הפלסטינית, על תגובת האזרחים הפלסטינים בישראל לתוכנית הסיפוח אמר פרח "עלינו להציג אלטרנטיבה לכיבוש, לסיפוח ולשיח ההיפרדות. נתניהו מחפש אלימות ומעוניין בתגובה אלימה. יש לבחון אפשרויות למאבק אזרחי שיובילו האזרחים הערבים ביחד עם חלקים גדולים מהציבור היהודי שמאוכזב מהצטרפות בני גנץ לממשלת נתניהו.

לגבי התגובה הבינלאומית אמר ד"ר חנא סויד "הציבור הפלסטיני בישראל חייב להתכונן להשלכות הבינלאומיות, צריך לבסס את התגובה על תנועת הסולידריות הבינלאומית ולא להסתפק בתגובת הממשלות". ג'עפר פרח הוסיף "הסיפוח הוא הפרה של החלטות מועצת הביטחון וכמובן של האסיפה הכללית מאז 1947 ושל אמנות בינלאומית וכמובן של הסכמים משותפים כמו ההסכם עם האיחוד האירופי. הקהילה הבינלאומית שאימצה וקידמה את פתרון שתי המדינות במאה האחרונה תצטרך להחליט כיצד לנהוג בסרבנות הישראלית ליישם את החלטת שתי המדינות עליה התבססה החלטת החלוקה משנת 1947 ".

עוד הוסיפו הדוברים כי רעיון שתי המדינות הינו פשרה היסטורית שהיו מוכנים לעשות הפלסטינים למען שלום, אך כמובן שאינו הפתרון האופטימלי לטרגדיה הפלסטינית שנוצרה בשנת 1948, שפיצלה את העם הפלסטיני והפכה חלקים גדולים ממנו לפליטים. פתרון שתי המדינות חייב בכל מקרה לפתור את בעיית הפליטים ולהכיר במעמד המיוחד והשוויוני של המיעוט הפלסטיני בגבולות הקו הירוק.

לגבי החזון העתידי אמר פרח "זאת הזדמנות להציג חזון חדש של אמת ופיוס, צדק חברתי וסולידריות, חזון שמבוסס על שלום ללא גדרות וללא כיבוש, בו הכספים שמשמשים לכיבוש יושקעו בצדק חברתי ופיתוח כלכלי. הגיע הזמן לחשוב על פיתרון שבו שני העמים לא יפרדו, אלא ימצאו מסגרת דו לאומית ובטחונית שתכיר בצרכי ההגדרה העצמית של שתי הקבוצות. ישראל הסתגרה במזרח התיכון ובנתה גטו יהודי מנוכר למרחב. אפילו השמאל מקדם שלום של היפרדות. אנחנו חייבים ליצר חזון ושיח אחרים של מימוש הצורך בהגדרה עצמית, לצד רב תרבותיות וגבולות פתוחים.

לגבי עמדת הרשות הפלסטינית ומדינות ערב אמר ד"ר סויד "הרשות אמורה להוביל את התגובה הבינלאומית, ולא לחכות לעמדה ערבית מאוחדת". פרח הוסיף "חשוב שהרשות תחזיר את האחריות האזרחית לכיבוש הישראלי. הרשות הפכה למגייסת הכספים של השירותים האזרחיים, כשבפועל היא לא יכולה לפעול בחופשיות ובעצם נשלטת על ידי כוחות הבטחון הישראלי. כוח כובש מחויב לטפל בצרכים של העם הנכבש, ולאחר הסיפוח הרשות הפלסטינית חייבת להחזיר את האחריות על השירותים האזרחיים לכיבוש הישראלי".

הדוברים הסכימו שלמרות היערכות מערכת הבטחון להחלטת ממשלה על תחילת יישום תוכנית טראמף בשלב זה ברור שאין תוכנית סדורה וברורה, ובכל מקרה יש למנוע פגיעה בזכויות אדם".

קישור לשידור של האירוע: לחץ כאן