קישור לכתבה שפורסמה בעתון גלובס

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001336410

עמדת מרכז מוסאוא שהוצגה בכתבה

מי שלא מתלהב מיישומה של תוכנית החומש וגם מהדרך שמתווה השרה לשוויון חברתי מירב כהן הוא ג'עפר פרח, מנהל מרכז מוסאווא לזכויות האזרחים הערבים. לדבריו, "החלטה 922 מ- 2015 דיברה על השקעה של 15 מיליארד שקל, בפועל הושקעו רק 3.5 מיליארד שקל. העוני מעמיק, הרס בתים נמשך והאלימות חוגגת. בהתחלה חתך משרד האוצר את התקציב בכ-5 מיליארד שקל שנועדו לשנות את מנגנון התקצוב בשעות הוראה בבתי הספר התיכוניים. ומתוך מה שנותר ההרשאות על הנייר הגיעו לכ-7 מיליארד, שרק מחצית מכך מומש בפועל בחמש שנות התוכנית. הפערים בתשתיות ובשירותים בפועל נותרו גדולים".

פרח מתנגד לדחייה שיוזמת השרה כהן: "השרה לשוויון חברתי לשעבר גילה גמליאל הכינה תוכנית שנועדה לקדם החלטת ממשלה חדשה, אך זה לא הושק והאוצר מבקש באמצעות הדחייה להותיר בקופתו את הכסף שעד כה לא יושם, קרוב לשלושה מיליארד שקל. חוסר הניצול נובע מקריטריונים בלתי אפשריים שהכניסו שרי הימין הקיצוני להחלטת הממשלה על תכנית החומש שאושרה ב2015 . הישובים הערבים קורסים והממשלה נדרשת להשקיע את הכספים באופן מיידי ולהוסיף אליהם תקציבים יעודיים למלחמה בעוני, להקמת אזורי תעשייה, לטיפול בפערים בבריאות, בתחבורה, בתרבות, באבטלה ובאלימות שהעמיקו".

לכתבה המלאה כפי שפורסמה בעתון גלובס

המשרד לשוויון חברתי מקדם דחייה של שנה במועד סיום תוכנית החומש לחברה הערבית, שאמורה הייתה להסתיים השנה, זאת בשל אי מימוש חלקים נרחבים בתוכנית. רק כשני שלישים מהתקציבים שיועדו לתוכנית החומש הוצאו בפועל או נמצאים בתהליך הוצאה. היתר, כשלושה מיליארד שקל, תקוע, ואם לא ישונו התנאים לקבלתו, שהוצבו לראשי הרשויות הערביות, הכסף יישאר באוצר המדינה.

הצעת ההחלטה לממשלה שהגיעה לידי "גלובס" מגדירה את הדחייה כצורך לשם יישום מלא של החלטה 922 - זו שאישרה את תוכנית החומש, ומפרטת את הנדרש ממשרדי הממשלה השונים, מקצתם חדשים כמו המשרד להשכלה גבוהה, להמשכה של התוכנית. בחלק מהמקרים מדובר בתוספת של תקציבים. המשרד לשוויון חברתי, יוזם ההצעה, אמור להיות גם הגוף המבקר את ביצועה, בין השאר באמצעות הקמת מאגר מידע ונתונים ולצורכי מחקר וייעוץ.

השרה לשוויון חברתי מירב כהן אישרה את המידע שהגיע ל"גלובס" אודות הכוונה לדחות בשנה את יישום התוכנית, כדי לממש את כל הכספים שיועדו לה, ובד בבד לתכנן את תוכנית ההמשך. בשיחה עם "גלובס" אמרה כהן כי היקף התוכנית בפועל אינו 15 מיליארד שקל כפי שהתפרסם, אלא כ-9.7 מיליארד. מתוך הסכום הזה מומשו (הוצאו או בתהליכי הוצאה) מאז 2016 שנת תחילת התוכנית, 6.7 מיליארד שקל. הסכום הנוסף שתקוע, קרוב לשלושה מיליארד שקל, רובו בתחום התכנון והשיכון.

בתוכנית המקורית יועדו עוד 5 מיליארד שקל לתחום החינוך, לתיקצוב עודף דיפרנציאלי שנועד לצמצם את הפערים הגדולים בחינוך בין החברה הערבית ליהודית. מנתוני משרד החינוך שהגיעו לידינו עולה כי התקצוב הסתכם בשנות התוכנית במיליארד עד שני מיליארד שקל. הנתון הלא מדויק מוסבר בכך שהוא כולל תוכניות חינוך ושעות תוספת למערכת החינוך הערבית שהחלו עוד לפני תוכנית החומש, בדיווחים חלקיים של מחוזות משרד החינוך, ובהסטת כספים למטרות אחרות במערכת החינוך הערבית. מה שברור הוא כי אכן התקציב הזה לא הגיע לחמישה מיליארד המובטחים, ובשני הצדדים, גם בממשלה וגם ברשויות הערביות, מודים כי לא הצליחו להביא לביצוע יעיל של מטרות ההקצאה.

שקל של הרשות מול שקל של הממשלה

השרה כהן, שנכנסה לתפקיד עם הקמת הממשלה, החלה בסדרת פגישות עם ראשי הציבור הערבי, חברי כנסת, ראשי רשויות וארגונים אזרחיים. הפגישה האחרונה התקיימה ביום רביעי האחרון, ובה הציגה כהן את הצעתה לדחייה של שנה במועד סיום תוכנית החומש, כדי לממש את כל הכספים הנובעים ממנה, ובמקביל להכין את תוכנית ההמשך שבה דגשים נוספים. לדבריה, יש תמימות דעים בקרב חברי הכנסת וראשי הרשויות בדבר הצורך לדחות.

חבר הכנסת אחמד טיבי מהרשימה המשותפת, שהיה בפגישה עם השרה, אומר כי עמדת המשותפת כפי שהתבטאה במכתב לשר האוצר ולראש אגף תקציבים היא כי אין להחזיר את הכסף שלא נוצל והמפלגה מסכימה כי יש לדחות את תום מועד תוכנית החומש בשנה כדי לאפשר את המשך הביצוע וניצול הכספים. לדבריו, בתוכנית החומש הבאה צריכה הממשלה להסיר כמה מהחסמים המונעים את יישום התקציבים בתחום התכנון. "שוחחתי עם שר האוצר ישראל כ"ץ, אני מודע שהוא עסוק בתקציב, אבל הוא מכיר את הנושא ונשב עימו בקרוב על כך. השרה מירב כהן התחילה טוב בהחלט, היא זו שיזמה את הפגישה והציגה את הקווים המנחים של התוכנית".

כהן מנהלת משא ומתן עם האוצר כדי להביא לניצול מלא של הכספים ולהסרת חסמים. בין השאר מדובר ברשויות מקומיות שאין ביכולתן לעמוד בתנאים שהוצבו להם כדי להשלים את תוכניות המתאר שיאפשרו את הסרת המכשול הגדול ביותר על ענף הדיור בחברה הערבית ותחל תנופת בנייה רחבה. עוד אמרה כי יש להסיר חסמים המחייבים מאצ'ינג, קרי על כל שקל שמוציאה הממשלה מחויבת הרשות להוציא שקל מתקציבה. רוב הרשויות הערביות לא מסוגלות לעמוד בתנאי הזה. מדובר בין השאר בתחומי החינוך והרווחה. "אם נאריך ולא נסיר את החסמים, לא ניתן יהיה להוציא את רוב הכסף הממתין, ועל כך אני נאבקת". כהן תדרוש מהאוצר גם לתקופת הביניים תוספת תקציבית לטיפול בבעיות דחופות, כמו הטיפול באלימות הגואה. "אני לא חושבת שניתן לחכות לתוכנית החומש הבאה כדי לטפל בבעיות כה חמורות".

גורם ממשלתי שעסק בסוגיה אומר ל"גלובס" כי דווקא סוגיית בריאות הציבור שנחוצה מאוד בימים אלה, לא הוכנסה בטיוטת ההצעה של השרה לממשלה - ובה פירוט ההוצאות הנדרשות בשלב הביניים. מדובר בנושא שכל כך חשוב בימים אלה ובו רפואה מניעתית, טיפול רפואי מרחוק ועוד, האמורים לסייע מאוד בטיפול בקורונה. עוד אומר הגורם כי סוגיית האלימות בחברה הערבית לא יכולה לחכות, בשל התרחבותה בימי הקורונה והמצוקה הכלכלית הדוחפת רבים במגזר לקבל הלוואות ממשפחות הפשע. אי עמידה בהחזרי ההלוואות הניתנות בריבית גבוהה במיוחד הוא אחד מהגורמים המרכזיים של האלימות בחברה הערבית. "מדוע שלא יכונס כבר כעת הצוות האמור לטפל בבעיות האשראי של החברה הערבית וימצא לכך פתרונות? זה לא דורש שום תקצוב - לפחות לא בשלב הזה".

כהן רואה בטיפול בחברה הערבית יעד אסטרטגי. "הפגישה עם ראשי החברה הערבית הייתה עבורי סופר מרגשת, תוכנית החומש הייתה הפעם הראשונה שהביאה להקצאת כספים בסדר גודל כזה לפתרון בעיות יסוד, והיא חשובה במיוחד למדינה כולה, הן ברמת הפרט והן ברמה המקרו כלכלית".

בתוכנית ההמשך: יותר תעסוקה ובריאות

בד בבד צוות של המשרד לשוויון חברתי עמל על הכנת תוכנית ההמשך שאמורה להתחיל לפי לוח הזמנים שמציעה השרה ב-2022. תחת השרה הקודמת גילה גמליאל, שעמדה מאחורי תוכנית החומש 922, הוכנה כבר תוכנית המשך שאותה חשפנו ב"גלובס" במרץ. מתווה התוכנית קבע כמה יעדים ובהם הגדלת הפריון, יצירת שינוי באופי מקומות העבודה של החברה הערבית, לרבות הסללה למקצועות הטכנולוגיה הגבוהה; העלאת התוצר לנפש בחברה הערבית; ושוויון הזדמנויות וצמצום פערים. נתח נכבד מהתוכנית הוקדש לבעיית היעדר מקורות אשראי לחברה הערבית, נתון המסייע מאוד לארגוני הפשע העוסקים בהלוואת בשוק האפור ומהווה אחד מהגורמים העיקריים בעלייה האלימות ובמעשי הרצח בחברה הערבית.

כהן אומרת כי רצונה להכניס דגשים חדשים בתוכנית הבאה, ובהם תעסוקה, אזורי תעסוקה, וכן תחומים חדשים כמו בריאות, חינוך לגיל הרך ומאבק באלימות. אם כי חובה לומר כי כל הסעיפים הללו כבר נמצאים בתוכנית שהכינה לירון הנץ, סמנכ"ל אסטרטגיה תכנון ומדיניות במשרד. בלשכת השרה כהן אומרים כי יוקמו צוותים לכל אחד מהנושאים ואחרי שאלה יילמדו יוחלט מה יהיה בתוכנית הבאה.

אלא שהצעת ההחלטה לדחיית מועד סיום תוכנית החומש עדיין רחוקה מאישור הממשלה. הדיונים עם האוצר מתעכבים בין השאר בשל העיכוב בהבאת תקציב המדינה לאישור הכנסת, והוויכוח אם יהיה זה תקציב דו או חד שנתי. אם יהיה זה תקציב חד שנתי כפי שמסתמן, צפוי כי הכרעת הממשלה בעניין תתקיים לא לפני החודש הבא. 

תגובות

"בעת הזו לא יהיה פשוט להקצות מיליארדים"

ראשי הציבור הערבי לא יתנגדו להארכה שמציעה כהן. ראש עיריית ערערה מודר יונס, שהוא גם יו"ר ועד ראשי הרשויות הערביות, אומר ל"גלובס" כי דרישתם היא שילוב בין ההארכה שנועדה להביא לשימוש מלא בכספים המיועדים ל-922, והסרת חסמים באמצעות חוק ההסדרים שיוגש כבר כעת, עם התחייבות ממשלתית לתכנון של תוכנית החומש הממשיכה, ותקצובה.

 מי שלא מתלהב מיישומה של תוכנית החומש וגם מהדרך שמתווה כהן הוא ג'עפר פרח, איש מרכז מוסאווא לזכויות האזרחי הערבים. לדבריו, "החלטה 922 מ- 2015 דיברה על השקעה של 15 מיליארד שקל, בפועל הושקעו רק 3.5 מיליארד שקל. העוני מעמיק, הרס בתים נמשך והאלימות חוגגת. בהתחלה חתך משרד האוצר את התקציב בכ-5 מיליארד שקל שנועדו לשנות את מנגנון התקצוב בשעות הוראה בבתי הספר התיכוניים. ומתוך מה שנותר בהרשאות על הנייר הגיע לכ-7 מיליארד, שרק מחצית מכך מומש בפועל בחמש שנות התוכנית. הפערים בתשתיות ובשירותים בפועל נותרו גדולים".

איימן סייף, המנהל לשעבר של הרשות לפיתוח החברה הערבית וכיום היועץ של ועד ראשי הרשויות, אומר כי זה נכון להאריך בשנה את יישום התוכנית כדי לנצל את היתרות וההרשאות שכבר ניתנו במסגרת 922. לדבריו, לא יהיה פשוט בעת הקשה הזו להביא להחלטה לייחוד תקציבים גדולים של מיליארדים לתוכנית ההמשך לחברה הערבית. עוד אמר כי תוכנית ההמשך ל-922 חייבת להתקבל לאחר דיונים רציניים בכל המשרדים. 

פרח מתנגד לדחייה שיוזמת השרה כהן: "השרה לשוויון חברתי לשעבר גילה גמליאל הכינה תוכנית שנועדה לקדם החלטת ממשלה חדשה, אך זה לא הושק והאוצר מבקש באמצעות הדחייה להותיר בקופתו את הכסף שעד כה לא יושם, קרוב לשלושה מיליארד שקל. חוסר הניצול נובע מקריטריונים בלתי אפשריים שהכניסו שרי הימין הקיצוני להחלטת הממשלה על תכנית החומש שאושרה ב2015 הישובים הערבים קורסים והממשלה נדרשת להשקיע את הכספים באופן מיידי ולהוסיף אליהם תקציבים יעודיים למלחמה בעוני, להקמת אזורי תעשייה, לטיפול בפערים בבריאות, בתחבורה, בתרבות, באבטלה ובאלימות שהעמיקו".