עם ציון שנתיים להחלתו של חוק הלאום בישראל, קיים מרכז מוסאוא את המפגש המקוון "אזרחים סוג ב' על פי חוק", בהנחיית מייסד ומנכ"ל מרכז מוסאוא- ג'עפר פרח ובהשתתפותםן של אורלי נוי, עו"ד מורד אלסנה ועו"ד נטע עמר-שיף. הדיון התמקד בהשלכותיו של חוק הלאום בשנתיים האחרונות, על הקהילה הערבית הפלסטינית ועל קהילות אתניות יהודיות אשר סובלות מאפליה ומהדרה ממוסדת ובאופנים בהם ממשיכות קבוצות אלו לאתגר את החוק, על ידי בניית סולידריות ביניהן.

למדינת ישראל אין חוקה שתעגן את זכותם של כל אזרחיה להגנה. תחת זאת פועלים בה חוקי יסוד שמועברים בנפרד זה מזה ואשר תהליך תיקונם דורש הליך ורוב מיוחדים. חוק הלאום הועבר במכוון כחוק יסוד וזאת במטרה שיחרט לנצח במערכת החוק והמשפט הישראלית. נוסח החוק עצמו אף קובע כי "אין לשנות חוק-יסוד זה אלא בחוק-יסוד שהתקבל ברוב של חברי הכנסת".

אחד ההיבטים המטרידים ביותר בחוק הלאום הוא הגדרתו את ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי באופן בלעדי; הגדרה זו מייצרת היררכיה מובנית ומכוונת כלפי המיעוטים במדינה וגוזרת- במיוחד על אזרחיה הערבים הפלסטינים- "אזרחות סוג ב'". לשון החוק קובעת כי "מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי". יתרה מכך, היא קובעת כי השפה הרשמית של ישראל היא עברית בלבד ובכך משפיל החוק את מעמדה של הערבית כשפה רשמית במדינה. שני חלקי החוק נועדו בבירור לצמצם את מעמדם של אזרחי ישראל הערבים ולסווג אותם רשמית כ"אזרחים סוג ב'", שאינם זכאים לזכויות שוות לאלו של האזרחים היהודים במדינה.  

הדיון שקיימנו נגע, דרך מקרה הבוחן של העתירה המזרחית נגד חוק הלאום, באופיו הגזעני של החוק ובמשמעויות הפרקטיות שיש לו בהקשר להדרה של פלסטינים ומיעוטים אתניים יהודיים מהמרחב הפיזי והתרבותי בישראל, למשל באמצעות פיחות מעמדה של השפה הערבית ומחיקת התרבות הערבית. בנוסף, עסק הדיון גם בקשר שבין חוק הלאום ויחסיו עם תוכנית הסיפוח וחוק האזרחות. לדברי מורד אלסנה "הכיבוש הוא בעצם סיפוח בפועל". במובנים רבים חוק הלאום מכשיר את המצב של אפרדהייד- שמתרחש דה פקטו כבר היום.

משתתפי הדיון כולם, הסכימו כי חוק הלאום מהווה למעשה אסמכתא חוקית ל- 70 שנה של הדרה אתנית ותרבותית של הערביות על ידי הציונות האשכנזית, אשר לפי אורלי נוי, מאז ועד היום רואה במדינת ישראל "וילה בג'ונגל" של המזרח התיכון. לתפיסה זו קשר ישיר לפרקטיקות הגזעניות ולאפליה של מדינת ישראל כלפי פלסטינים וכלפי מיעוטים אתניים יהודיים.

דיוננו הסתיים בהסכמה פה אחד בנוגע לחשיבות בנייתה של סולידריות מולטי אתנית בין הפלסטינים אזרחי ישראל ובין קהילות אתניות יהודיות הסובלות מהדרה, גזענות ואפליה. לדברי עו"ד נטע עמר שיף, מהווים הן העתירה המזרחית נגד חוק הלאום והן המקרה של רחמה וירוחם- המכירים ראשית בעוול שנעשה לפלסטינים, ואחריו גם לאוכלוסיה המזרחית ולמיעוטים אתניים יהודים נוספים, דוגמאות לסולידריות מסוג זה.

המשך בנייתם של שיתופי פעולה בין הקבוצות יהווה תנועת נגד למדיניות ההדרה של ישראל ויאפשר את היוולדו של חזון חדש ובעל תקווה לצדק חברתי, לשיוויון, ולפתרון ששורשיו בפיוס ולא בהפרדה ואשר מבוסס ראשית על ההכרה בעוולות ועל תיקונם.   

הדוברים שלנו/ משתתפי הפאנל:

• אורלי נוי היא עיתונאית, מתרגמת ספרות פרסית לעברית ופעילה פוליטית מזרחית. עורכת באתר "שיחה מקומית" וחברת הוועד המנהל בארגון "בצלם". בנוסף, פעילה עם מפלגת בל"ד.

• ד"ר מורד אלסנה הוא תלמיד מחקר ומורה מקצועי באוניברסיטה האמריקאית (DC). שימש בעבר כעוזר פרופסור למשפטים בבית הספר בית הספר המערבי למשפטים בקליפורניה, עמית המכון הישראלי. ד"ר אלסנה מחזיקה בתואר דוקטור במדעי המשפט מהקולג 'למשפטים בוושינגטון. אלסנה זכה בעבר במספר מלגות ומענקי מחקר יוקרתיים כגון The Fulbright Outreach; מלגת המנהיגות לזכויות האזרח של NIF; ואוניברסיטת מקגיל, "תוכנית המזרח התיכון לחברה אזרחית & amp; מלגת בניין השלום. מחקרו מתמקד בזכויות אדם, זכויות עמים ילידים, פלורליזם משפטי משפט השוואתי, צדק גזעי והמיעוט הערבי בישראל.

• נטע עמר-שיף היא יהודיה- תימנית ישראלית,  עורכת דין לזכויות אדם המתמחה בזכויותיהם של פלסטינים בשטח הכבוש, במיוחד בנושאים הקשורים להריסת בתים ועקירה בכוח. היא פמיניסטית מזרחית קיצונית, אם לארבעה ותלמידת דוקטורט בחוג לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן גוריון. הייתה המייסדת המשותפת של הקשת הדמוקרטית המזרחית וארגון "אחותי" באמצע שנות התשעים - תחילת שנות האלפיים ועבדה עם ארגונים מקומיים ובינלאומיים, כולל האו"ם. בשנת 2019 כתבה את העתירה המזרחית נגד חוק מדינת הלאום ותדון בתיק, שעתיד להיות נדון בבג"ץ ב- 17 בנובמבר 2020.

• ג'פר פרח הוא המייסד והמנכ"ל של מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל. פעיל ותיק למען זכויות אדם ואזרח ולמען זכויות הקהילה הערבית בישראל. כמארגן קהילתי וכפעיל היה מעורב בהקמת מספר ארגונים כגון עאלם, ACAP (המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי), וועדת המעקב לחינוך ערבי. הוא ממשיך לכתוב מאמרים המתפרסמים באופן קבוע בעיתונות העברית והערבית. אחד ממקימי תחנת הטלויזיה בשפה הערבית הראשונה  בישראל, Hala TV.