שתף עם חבריך
הרבה הרוגים - והסחבת נמשכת: מחדל התשתיות בכבישים ביישובים הערביים
אף שהם חמישית בלבד מהאוכלוסייה הכללית, ערבים מהווים שליש מקורבנות תאונות הדרכים בישראל. תוכנית החומש למגזר הוארכה ל-2021, אבל התקציבים – הזעומים מלכתחילה – עדיין לא מנוצלים. "משלמים בחיי אדם, ובסוף אנחנו אשמים", טוענים שם. משרד התחבורה: "פרויקטים נכנסו לביצוע רק השנה"
אסף זגריק https://m.ynet.co.il/articles/58460930
יש שתי דרכים אפשריות להגיע בנסיעה למושב עמקה שבגליל המערבי. הראשונה דרך נהריה, לאורך כבישים מוארים, עם הפרדה קשיחה בין מסלולי הנסיעה הנגדיים ושילוט מחזיר אור. האפשרות השנייה היא באמצעות הכביש העובר בכפר יאסיף, שחלקו בחשיכה מוחלטת ועל הפרדה אין בכלל מה לדבר. מפחיד.
לא מדובר בהשוואה נקודתית ודמגוגית: מצב תשתיות הכבישים ביישובי החברה הערבית הוא גרוע וגובה את חייהם של עשרות בני אדם מדי שנה. במשרד התחבורה נוהגים להפנות אצבע מאשימה להרגלי נהיגה קלוקלים בחברה הערבית, ומקפידים להתעלם מכך שהתקציבים (הזעומים מלכתחילה) שהוקצו לשדרוג התשתיות הללו לא נוצלו על ידי המשרד (כך על פי נתוני הממשלה).
מהנתונים הללו עולה שמדובר במגמה. גם התקציבים לתוספת שירות תחבורה ציבורית בחברה הערבית לא נוצלו עד הסוף וכך גם תקציבי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד).
בשבוע שעבר צוין שבוע הבטיחות בדרכים, וזה זמן טוב להזכיר שני דברים: הראשון הוא שכשליש מההרוגים בתאונות בישראל הם ערבים, אף שהם מהווים 20% בלבד מהאוכלוסייה הכללית (מתחילת השנה נהרגו 260 בני אדם ומהם 88 ערבים). הדבר השני הוא שלא מדובר בגזירת גורל.
יש תקציבים, אבל לא מנצלים אותם
ב-2015 קיבלה הממשלה את החלטה 922 שהוגדרה "לפיתוח כלכלי באוכלוסיית מיעוטים בשנים 2020-2016". בפרק הנוגע למשרד התחבורה נכתב כי "תשתיות תחבורה ביישובי המיעוטים ואליהם ירודות ביחס ליתר היישובים במדינת ישראל. הפער התחבורתי מתבטא, בין היתר, גם במספר תאונות הדרכים ביישובי המיעוטים".
לפתרון הבעיה הוקצו תקציבים, אלא שאלה (בדיוק כמו סעיפים אחרים בתוכנית 922) לא נוצלו עד היום. מדובר ב-619 מיליון שקל לפיתוח כבישים עירוניים ביישובים הערביים ולשדרוג כבישים החוצים אותם. אבל אף ש-2020 מתקרבת לסיומה, אחוז הביצוע עמד בספטמבר האחרון על 53% בלבד – כ-330 מיליון שקל. לאחרונה הוארכה התוכנית ל-2021.
מה כן נעשה? הושלם ביצועם או תכנונם של 26 פרויקטים. 34 פרויקטים נוספים מתקדמים כמתוכנן, אך 13 מתעכבים ותשעה טרם החלו.
בנוסף, תקציב הרלב"ד המוקצה להסברה בחברה הערבית, שתוכנן לעמוד על 23.7 מיליון שקל, עמד בפועל על 22.3 מיליון שקל, ומהם נוצלו עד כה רק 16.5 מיליון שקל - 74% מהתקציב בלבד.
לצד חוסר ניצול התקציבים, גם הכספים שניתנו מראש נחשבים נמוכים במונחי תשתיות תחבורה, ובהתאם - משרד התחבורה לא הצליח לעמוד ביעדיו ולהפחית את שיעור ההרוגים בתאונות דרכים בחברה הערבית. אם ב-2016 (עם תחילת תוכנית 922) עמד שיעור הערבים מכלל ההרוגים על 33%, הרי שב-2020 הוא עומד בינתיים על 33.8%.
אבל הנתונים קשים עוד יותר משום שמשרד התחבורה לא מחשיב תאונות חצר כתאונות דרכים ואלו מתרחשות לא מעט ביישובי החברה הערבית.
גם התחבורה הציבורית ביישובים הערביים נותרת מאחור. התוכנית אמורה להסתיים השנה, אבל עד כה עמד המשרד רק ב-84% מיעדיו. במסגרת חמש שנות התוכנית אמור היה להתקבל תקציב של 500 מיליון שקל לפיתוח התחבורה הציבורית, אלא שרק 329 מיליון שקל הוקצו בפועל, ומהם נוצלו רק 295 מיליון שקל.
ב-2019 נוצלו רק 26 מיליון שקל ובשנת 2020 לא נוצל תקציב כלל. במשרד התחבורה טוענים שמשרד האוצר לא העביר את הכסף, אבל גורם ממשלתי מתעקש שהכסף דווקא הועבר, ואז הוסט לכיסוי גרעון המשרד.
האשמים תמיד
הנתונים הללו הוצגו בשבוע שעבר על ידי מנכ"ל מרכז מוסווא לזכויות האזרחים הערבים בישראל, ג'עפר פרח, שהשתתף בכנס תקציב המדינה ופיתוח כלכלי בחברה הערבית שערך המרכז בשיתוף קרן פרידרך אברט.
"מדובר בסחבת של משרד התחבורה", הוא אמר ל-ynet. "גם כך התקציב הוא כלום ושום דבר, והתוצאות עולות בחיי אדם. יש לנו בעיה רצינית, במיוחד בתוך הערים ובין יישובים. יש סחבת בטיפול בכבישים הפנימיים וגם בכבישים החוצים כמו עראבה-סחנין או טירה-טייבה ונוספים. במקום לתת את מעט הכסף שהקצו ולהתחיל לזוז, הם כל הזמן מציבים אתגרים בפני הרשויות המקומיות".
לפי גורמים בממשלה, אחד החסמים למימוש התקציב הוא חוסר המסוגלות של הרשויות המקומיות בחברה הערבית, ולכן הטיפול הועבר למינהלת מיוחדת בחברת "נתיבי אילון". אולם פרח מתעקש שמדובר בהאשמת הקורבן: "בסוף יש ממשלה שצריכה לדאוג לאזרחיה, אז באים ומאשימים את הרשויות המקומיות? למה האזרח צריך לסבול? על המינהלת שמענו אבל הם לא בקשר איתנו וזה חלק מהבעיה במשרד התחבורה. כל הזמן דברים עוברים ממחלקה למחלקה ואף אחד מהם לא מטפל בסוף. אף אחד לא מתכלל את הטיפול. מדי כמה זמן באים אלינו ואומרים 'תתעדפו חמישה כבישים', אז אנחנו מתעדפים ואז אף אחד לא חוזר אלינו. כך זה מתנהל מאז 2010".
על חוסר ההשקעה בתחבורה הציבורית אמר פרח: "עדיין 27 יישובים בחברה הערבית לא מחוברים בכלל לתחבורה הציבורית. אין אף תחנת רכבת ביישובים האלו".
ראש המועצה המקומית דיר אל אסד, אחמד דבאח, הצטרף לדברים: "יש לנו תכניות מפורטות לקרוב ל-3,000 יחידות דיור מאושרות אבל אין תקציב לכבישים שם. התקציבים שקיבלנו לפני תוכנית 922 היו גבוהים יותר מהתקציבים עכשיו. בשבע השנים האחרונות השקיעו בכבישים בדיר אל אסד שישה מיליון שקל. פחות ממיליון שקל בשנה. ומדובר בכבישים מסוכנים, רכבים מחליקים כי המצב הטופוגרפי מסוכן, אבל למרות שאני מקושר ומוכר - אין אוזן קשבת".
משרד התחבורה: "ניצול התקציב יגבר"
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "המשרד פועל בשנים האחרונות להדביק פערים של עשרות שנים בהשקעה בתשתיות ובתחבורה ציבורית במגזר הלא-יהודי. במסגרת זאת הושקעו בשנתיים האחרונות יותר מ-400 מיליון שקל לקידום פרויקטים במגזרי המיעוטים. "המשרד מודע לחסמים הקיימים, ובמטרה להתגבר עליהם החליט לפני יותר משנה על העברת כלל הפרויקטים במגזר לטיפולה של חברת נתיבי אילון, שהיא חברת התשתית המובילה של משרד התחבורה בכל הנוגע לתכנון וביצוע של פרויקטים עירוניים. העברת האחריות לידי נתיבי אילון באה בעקבות הניצול הבלתי מספק, של תקציבים שנוהלו עד אז על ידי חברות שהתקשו בעמידה מול חברות תשתית ובהגעה להסכמות עם תושבים.
"רבים מהפרויקטים שתוקצבו בשנים 2019-2016 נכנסו לביצוע השנה לאחר שהועברו לחברת נתיבי אילון. הקשר בין התחייבות לניצול אינו ישיר, כיוון שהניצול נפרס על פני 5-3 שנים מיום פתיחת ההתחייבות. עם התקדמות ביצוע הפרויקטים, אחוז הניצול מתוך התקציב יעלה בהתאם".
באשר לתחבורה הציבורית נמסר ממשרד התחבורה: "המשרד מחויב להחלטת הממשלה 992, ואכן משנת 2016 הוגשו ואושרו תוספות שירות בהיקף של 100 מיליון שקל בשנה. לצערנו, ב-2019 לא אושר תקציב מדינה. פניית המשרד לקבלת תוספות תקציב בהיקף של 100 מיליון שקל נענו בחלקן בלבד.
"משרד התחבורה פנה לקבלת תקציב נוסף לתוספות שירות שישלים את התקציב השנתי ל-100 מיליון שקל. בנוסף ביקש המשרד תוספות שירות של 100 מיליון שקל לשנת 2020. אנו בטוחים שמשרד האוצר יתקצב את תוספות השירות, בהתאם להחלטת הממשלה עם אישור תקציב 2020. עד כה נוצלו 83.5% מתוך תקציב כולל של 1.5 מיליארד שקל". מנגד, במשרד האוצר אמרו כי "בשנת 2019 תוקצבו 100 מיליון שקל לתוספות שירות, אך מתוכם ניצל משרד התחבורה 26 מיליון שקל בלבד. מסיבה בלתי ברורה, ועל אף פניות רבות מצדנו, בוחר משרד התחבורה לעכב את הפעולות הנדרשות לשם העברת התקציב הנותר".
מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לא נמסרה תגובה.
