מרכז מוסאוא ביום זכויות האדם הבינלאומי:

הכרה בזכויות הערבים הפלסטינים בישראל בסיס לשלום ונורמליות

מרכז מוסאוא מציין את יום זכויות האדם הבינלאומי שחל היום בקריאה להכיר בזכויות של הערבים הפלסטינים אזרחי ישראל כחלק מתהליך בניית שלום ודמוקרטיה ונורמליות באזור. ללא הכרה פורמאלית בזכויות של החברה הערבית ימשיכו מוסדות השלטון בהם הממשלה, הכנסת, בתי המשפט, המשטרה ואפילו עיריות להפלות את הציבור הערבי הן ברמת הפרט והן ברמה הקבוצתית.

מרכז מוסאוא מציין בשנה האחרונה את הנושאים הבאים:

מעמד משפטי:

ראינו השנה את בתי המשפט מנציחים את האפליה, בהתבסס על חוקי יסוד, אפילו בשירותי חינוך. פסקי הדין שניתנו בהתבסס על חוק הלאום העניקו פרשנות נרחבת ופגעו אפילו בזכויות פרט כמו הזכות לחינוך.

חוק האזרחות, הוראת שעה 2003, שוב הוארך וממשיך לפגוע, ללא הצדקה בעשרות אלפי משפחות וילדים. ספר החוקים הישראלי כולל עשרות חוקים שמעניקים זכויות קוליקטיות ליהודים ומתעלמים מקיומם של האזרחים הערבים פלסטינים. בהיעדר עיקרון השוויון בחוקי היסוד צפוי שהפגיעה בזכויות הפרט ימשיכו להיפגע בשנים הבאות בנושאים שונים ובהם הגירה, ניהול מערכות החינוך, התרבות והדת.

אפליה חברתית כלכלית:

הקורונה הציפה מעל לפני השטח את מחיר האפלייה החברתית כלכלית המתמשך. רוב הישובים הערבים ממשיכים לככב בראש טבלת הישובים האדומים והמחיר הבריאותי שמשלמית החברה הערבית קשה. אורך חיו של גבר ערבי קצרים בשמונה שנים מאשה יהודיה, שאורך חייה נחשבים לארוכים ביותר במדינה. החלטות ממשלה שהקצו כ 5% מתקציב הפיתוח הממשלתי ליישובים הערבים לא יושמו והעמיקו את הפערים החברתיים כלכליים. במקום להסיר חסמים ולהשקיע את הכספים שיועדו בהחלטות ממשלה לביצוע עד שנת 2020 הממשלה האריכה את ביצוע החלטותיה לשנה נוספת ללא שהקצתה תקציב תוספתי שיפצה על המשבר הכלכלי חברתי שעוברת החברה הערבית. גם הפיצויים שניתנו לרשויות מקומיות ולעסקים בעקבות משבר הקורונה הפלו את הישובים הערבים.

הריסת בתים ופינוי כפרים בנגב:

הממשלה הרסה בשנה האחרונה אלפי בתים בישובים הערבים, והתעלמה מחובתה להעניק דיור הולם לאזרחים הערבים. הרס הבתים התבצעה למרות שהממשלה אחראית על התכנון, ושולטת במוסדות התכנון בישובים הערבים. הממשלה אף המשיכה להרוס ולנסות לפנות כפרים בנגב כמו אלעראקיב.

יישום בררני של חוק התכנון והבניה, אפליה בהקצאת המשאבים לפתרון מצוקת הדיור, והקצאת קרקעות לצורכי מוסדות ציבור כמו בתי ספר, אזורי תעשיה העמיקה בעקבות יישום חוק קמיניץ. אלפי כתבי אישום הוגשו על עבירות תכנון ובנייה, ומשפחות נדרשו לשלם הוצאות הריסת בתים. דחיית יישום חוק קמיניץ ביישובים הערבים לעומת היישובים החקלאיים היהודים מפלה ואינה שוויונית.

אלימות משטרתית:

המשטרה ממשיכה להשתמש באלימות נגד האזרחים הערבים וגם השנה לא מיצתה את ההליכים המשפטיים באירועי הריגה של אזרחים ערבים בידי שוטרים. משפחת איאד עבדאללה וכיר חמדאן נאלצות לפנות להליכם משפטיים כדי להתמודד מול מערכת אכיפת החוק בניסיון להעמיד לדין את השוטרים שירו והרגו את בני משפחתם. רשויות המדינה אף מתכחשות לאחריותם לפצות את ילדיהם של נפגעי האלימות המשטרתית.

השנה נרשמו אירועי אלימות שוטרים בפיזור הפגנות של אזרחים יהודים, וכלפי קבוצות אזרחים יהודים ששייכים לקבוצות מוחלשות. מדי שבוע נעצרים עשרות מפגינים נגד ראש הממשלה, וההליכים המשפטיים נגד קצין המשטרה שירה בצעיר האתיופי סולומון טאקה חושפים מגמה נרחבת של שימוש פוליטי של השיטור.

אכיפת החוק: 102 נרצחים

בכל מדינה מתוקנת שלטונות אכיפת החוק הם האחראים לטפל באלימות, בהון השחור, סחר בנשק ובסמים וכמובן אירועי אלימות ורצח. השנה כבר נרשם שיא של פגיעה בחיי אדם ביישובים הערבים ומתחילת השנה עד היום נרצחו 102 אזרחים ערבים, כאשר שלטונות אכיפת החוק פועלים מעט מדי לאכיפת החוק. למרות התקציבים שקיבלה המשטרה היא גילתה חוסר יעילות שנובע ממדיניות "אלימות נסבלת" ככלי שליטה בחברה הערבית. המשטרה הגבירה את השימוש בצווי איסור פרסום גורפים על פרטי חקירות אירועי אלימות ובכך מנסה למנוע ביקורת ציבורית.

סיום הכיבוש ובניית שלום

בשנה האחרונה המשיכה הממשלה להחזיק מיליוני פלסטינים תחת משטר כיבוש ללא זכויות שוות. ממשלת ישראל המשיכה לבנות בהתנחלויות ולהרוס באזורים שנמצאים בשליטה. מחסומים המשיכו לפעול בכניסות ליישובים פלסטינים. בפועל ישראל צועדת מיישמת "מדינה אחת בשליטה יהודית" ואינה פועלת ליישם את זכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני. במציאות הזאת נותרו הפלסטינים חסרי מעמד וזכויותיהם על פי האמנות הבינלאומית לזכויות האדם מופרות.

מרכז מוסאוא ימשיך בשנה הקרובה לפעול לשינוי המעמד המשפטי של האזרחים הערבים הפלסטינים, לקדם שלום , צדק חברתי ודמוקרטיה מהותית.