מרכז מוסאוא פנה לחברי וועדת הכספים של הכנסת ודרש מהם לוודא תיקצוב תוכניות שיורידו את שיעורי העוני, הרעב ואוכלוסיות הרווחה. מרכז מוסאוא מבקש מוועדת הכספים לוודא כי לפני סיום שנת הכספים הנוכחית יועברו 50 מיליון שקל למחלקות הרווחה , וכ בשנת 2021 יתווספו  500 מיליון שקלים  ו2.5 מיליארד שקל לחמש השנים הבאות לטיפול בעוני בחברה הערבית.

אחת הסוגיות הכי בוערות בחברה הערבית הוא מצב העוני המחפיר של כמחצית מהאוכלוסייה. למרות חשיבותה, סוגיית העוני אינה על סדר היום של התקשורת במדינה או של הממשלה. לכן כל השקעה מצד הממשלה בפיתוח הכלכלי של החברה  הערבית חייבת לעסוק בסוגיה זו באופן פרטני.

מרכז מוסאוא התריע כי "התעלמות מסוגיית העוני במסגרת החלטת ממשלה מס' 922 הוא אחת הסיבות לכישלונה של הממשלה בטיפול בעוני בחברה הערבית. נתוני העוני הגבוהים בחברה הערבית מעלים את נתוני העוני של המדינה באופן כללי ומשפיעים על הצמיחה הכלכלית. תחולת העוני בישראל היא מן הגבוהות במדינות ה-OECD".

לצורך טיפול בסגויה בוערת זו, מציע מרכז מוסאוא טיפול מיידי בתחומים הבאים:

תכנית "נושמים לרווחה"

מאז שנת 2015, מפעיל משרד הרווחה תכנית בשם "נושמים לרווחה", והיא התכנית הממשלתית העיקרית למאבק בעוני במדינה. המשפחות המשתתפות בתכנית זוכות ללווי צמוד של עובד סוציאלי במסגרת "מרכזי זכויות ועוצמה" המוקמים ביישובים . בנוסף לתכנית "נושמים לרווחה", "מרכזי העוצמה" כוללים רכזי תעסוקה.

לפי נתוני משרד הרווחה, בשנת 2018 השתתפו בתכנית כ-3910 משפחות מכל רחבי המדינה והתכנית פועלת ב-113 יישובים ורשויות מקומיות. מרכז מוסאוא דורש שהאוצר יגדיל את מספר המשתתפים ולהקים עוד מרכזי עוצמה, כיוון שמספר המשפחות הכללי שחיות מתחת לקו העוני במדינה מגיע לכ-466.5 אלף משפחות! התקציב השנתי של התכנית מגיע לכ-100 מיליון ש"ח, אך הוא כמובן לא מספיק כדי לסייע לכל משפחה הזקוקה לסיוע מהמשרד, וזאת למרות רצון המשרד בהרחבת התכנית לעוד 100 רשויות מקומיות.

לפי נתוני משרד הרווחה, כ-45% מהמשפחות המשתתפות בתכנית באות מהחברה הערבית: 1484 משפחות מ-63 יישובים ערבים וערים מעורבות.

יש להגדיל את הכלים שניתנים למרכזי עוצמה כדי להתמודד עם תופעת העוני, מיצוי הזכויות ושילוב בתעסוקה והכשרה מקצועית ומתן ערבויות להלוואות לחדלי פירעון, שהסתבכו בשוק השחור. יש להגדיל את מספר המשפחות המקבלות את ליווי צוותי התוכנית. כמוכן יש להגדיל את כמות המענה הגמיש הניתן כיום רק לכ 20 משפחות בכל ישוב.

מתן מענה תקציבי להשתתפות הרשויות המוחלשות בהפעלת תוכניות רווחה

מחלקות הרווחה במדינה באו כדי לתת מענה לצרכי האוכלוסיות המוחלשות ברשות המקומית בין אם זה ברמת הפרט, המשפחה, הקבוצה או הקהילה. מטבע הדברים שרשויות חלשות שדירוגן הסוציואקונומי הינו 1 עד 3 הן אלה שנזקקות ביותר לשירותים אלה. למעשה, לעיתים קרובות הרשות החלשה נאלצת לוותר על זכותה/חובתה לתת את השירות לתושבים מאחר ואין לה את היכולת לתקצב את ההשתתפות העצמית שלה שמגיעה לכ 25%  מעלות העובדים והפעלת השירות, כפי שנדרש על ידי משרד הרווחה. נוצר מצב אבסורדי שתקציבי המדינה שמיועדים לאוכלוסיות החלשות מועברים לרשויות החזקות שביכולתן להשתתף ב- 25% מעלות השירות ( מאצ'ינג).

ידוע כי מקור הכנסתן של הרשויות הערביות הוא מארנונה ממגורים, מאחר ואין בהן אזורי תעשייה ואין ארנונה עסקית. רמת ההכנסות הנמוכה של הרשויות הערביות גורמת לקיפוח בנוגע לזכותן לספק שירותים לאוכלוסיות המוחלשות בקרבן. על כן יש להכין סל סיוע שבו תומכים בהשתתפות הרשות בשירותי הרווחה.

מבנים מותאמים לשירותי רווחה וטיפול:

ברוב היישובים הערבים, קיים מחסור במבנים מותאמים לצרכים של קהל היעד של מחלקות הרווחה. עקב כך הרשויות המקומיות הערביות סופגות הוצאות מעבר להוצאות ברשויות היהודיות, מאחר והרשויות הערביות נאלצות לעיתים קרובות, בהיעדר מבנים ציבוריים מתאימים, לשכור בניינים לטובת שירותי הרווחה, דבר המהווה נטל על קופת הרשות הריקה. יש לציין גם שמבנים רבים כיום אינם בטיחותיים ואינם נגישים. החוק אוסר על שימוש בבניינים שאין ייעודם למתן שירות לנזקקים ולבעלי צרכים מיוחדים. ברשויות ערביות רבות מבנים לשירותים לאוכלוסיות מטופלות בתוך הקהילה, כגון מבנים של מועדוניות, מרכזי טיפול באלימות, מעודנים לבני נוער וכו' הינם מבנים שכורים שמחייבים את הרשות בהוצאות כספיות על שכירות, דבר המעלה את אחוזי ההשתתפות של הרשות למעבר ל- 25% בעליות השירות ולעתים מגיע ל- 50%, וזאת במקום להשתמש בכסף הזה לשירותים אחרים.

יש לתקצב את הרשויות המוחלשות בעליות שכיריות המבנים או להבטיח מימון בניית מבנים מתאימים לשירותי רווחה וטיפול בנזקקים.

קידום ופיתוח העבודה הקהילתית והעבודה ההתנדבותית ברשות

בכל סיכום ובכל דו"ח שנכתב על ידי כלל הגורמים ברמה המקומית והארצית (דוחות מרכז השלטון המקומי, דוחות משרדי הרווחה והפנים, פיקוד העורף) נקבע כי בתקופת הקורונה רשות שיש לה עובדים קהילתיים ומערך עבודה קהילתית, תפקדה באופן הרבה יותר טוב מרשות שאין לה. ברוב הרשויות הערביות אין תקינה לעובדים קהילתיים ורכזי מתנדבים, דבר שהחליש את התמודדות הרשויות עם תופעת הקורונה בפרט ובפיתוח השירותים בקהילה בכלל. אנחנו רואים שקיים צורך בתקינה לעובדים קהילתיים, הכשרות מקצועיות לעובדים החדשים ותקציבי הפעלה ל- 79 רשויות ערביות בהתאם למפתח שייקח בחשבון את גודל הישוב והמצב הסוציואקונומי בו .

הקמת מרכזי צח"ש והקמת מרכזי חוסן קהילתי (צוות חירום שכונתי)

תקופות חירום מחייבות כל רשות מקומית להיות ערוכה לטפל באוכלוסייה בשני משורים:

הראשון: חיזוק הקהילה על ידי הקמת צוותי חירום שכונתיים ויישוביים שיוכלו להתכונן למצבי חירום הן בהסברה ("מניעה") והן בגיוס התושבים והובלתם לחוסן קהילתי שיאפשר גמישות התנהגותית במצבי החירום אליהם נקלעים. כיום כמעט ואין צח"שים ברשויות הערביות, דבר שפוגע בהיערכות למצבי חירום בטרם מועדם.

השני: מצבי חירום משאירים אחריהם נפגעי טראומה ברמות השונות מטראומה ראשונית ועד לאנשים שנפגעו באופן קשה. "מרכזי חוסן" יגייסו אנשי טיפול ויתנו שירותי טיפול בין אם ראשוני ובין אם באופן קבוע לאוכלוסייה הנפגעת.

הכשרה מקצועית

החלטת ממשלה מס' 922 לפיתוח כלכלי ליישובים הערבים התעלמה לחלוטין מחשיבות טיפוח ההון האנושי וכוח האדם הערבי, ובכך מתעלמת מאפשרות תרומת כוח האדם הערבי למשק ולכלכלת המדינה באופן כללי. דו"ח ה-OECD לשנת 2019 ממליץ למדינה לקדם העסקת אוכלוסיות ייעודיות כגון נשים ערביות על מנת להבטיח שהצמיחה לא תדעך.

משרד העבודה חייב לשנות את מנגנוני תקצוב ההכשרה המקצועית ולהתאימם לצורכי כוח העבודה הערבי, אך הוא נמנע מלעשות זאת עד היום. בספר עיקרי התקציב של זרוע העבודה משנת 2019, הדגיש משרד העבודה שהמשרד יישם תכנית לייעול והרחבת מערכת ההכשרה המקצועית באופן כללי. על המשרד לוודא שהקריטריונים החדשים מותאמים ספציפית גם לאוכלוסייה הערבית.

מבחינה תקציבית: בשני התקציבים של השנים 2018-2019 לא הוקצו תקציבים בכלל במסגרת התקנה "הכשרה מקצועית לאוכלוסייה הערבית" (תקנה מס' 36420125). לחליפין, התכנית הכלכלית המוצעת מטעם הנהגת הציבור הערבי כולל מרכז מוסאוא דורשת סכום של 100 מיליון ש"ח בשנה להכשרות מקצועיות מותאמות. יש להשקיע את התקציבים בתחומים הבאים:

1. ביצוע הכשרות לצעירים/ות (גילאי 17-20) שלא השתלבו במוסדות להשכלה גבוהה, במקצועות שקיים בהם פוטנציאל להשתלב באופן מעשי בשוק העבודה
2. להקים איזורי תעשייה ואזורים של מקצועות עתירי ידע והייטק בתחום הרשיות הערביות.
3. לאמץ תוכניות מסוג התוכניות שהמדינה יזמה יחד עם ההייטק לשילוב נשים חרדיות בשוק ההייטק, דהיינו לאפשר לקבוצות של נשים ערביות להשתלב בתעשיית ההייטק באופן מרוכז ולאחר שמעבירים אותן הכשרות באופן מרוכז וספציפי בתחום הטכנאות.

המאבק בעוני מחייב ראייה שבה העני אינו נאשם. יש להקצות תקציבים לטיפול שיקומי ושיקום משפחתי למשפחה הסובלת מעוני ומהווה דור שני ושלישי בעוני. יש לדאוג לחיזוק והעצמה של המשפחה בכללותה על ידי מתן מענים לכלל המשפחה בתחום התעסוקה, הלימודים וההכשרות המקצועיות.