משרד הכלכלה והתעשייה אמור לתכנן, לפתח, לשדרג, לשווק ולקדם אזורי תעשייה, אזורי מלאכה ותעסוקה ביישובים הערבים ואזורי תעשייה המשותפים    (אזור תעשיה משותף- אשר בו חלוקת הכנסות בין רשויות בהיקף של לכל הפחות 25% לרשויות ערביות עם יישובי יהודים) לרבות אזורי תעסוקה שיוקמו על קרקעות פרטיות ביישובים. בפועל הוא עשה זאת בישובים היהודים וגרם למחסור בישובים הערבים. 

·         מתוכו הוקצו 4,749,000 לחיזוק התעשיה בתקופת הקורונה.

משרד הכלכלה והתעשייה אמור לתכנן, לפתח, לשדרג, לשווק ולקדם אזורי תעשייה, אזורי מלאכה ותעסוקה ביישובים הערבים ואזורי תעשייה המשותפים ( אזור תעשיה משותף- אשר בו חלוקת הכנסות בין רשויות בהיקף של לכל הפחות 25% לרשויות ערביות עם יישובי יהודים ) לרבות אזורי תעסוקה שיוקמו על קרקעות פרטיות ביישובים. בפועל הוא עשה זאת בישובים היהודים וגרם למחסור בישובים הערבים.

הטבלה שלהן מתמצתת במספרים את תוצאות המדיניות הממשלתית בעניין הקצאת אזורי תעשייה ותעסוקה:

משבר הקורונה שפקד את המדינה חשף את המדיניות הממשלתית כלפי החברה הערבית במערומיה. הישובים הערביים כבשו את המקומות הראשונים בטבלת הישובים מוכי  האבטלה, שיעור האבטלה בחלק מהישובים עלה מעל 40% , וההגבלות שהושתו על הניידות לרבות על הנסיעה בתחבורה ציבורית חשפו את הצורך האקוטי בקיום אזורי תעסוקה קרובים ככל שניתן למקום המגורים .

 ואילו חלקות המענקים לרשויות מקומיות בגין ההנחות שהוענקו לעסקים   בסך 2.8 מיליארד ₪ ושמתוכן רק 47 מיליון ₪ (1.7%)  לרשויות הערביות , חשפה את היקף הכנסותיהן העצמיות הזעומות של רשויות אלה. מתוך 16 מיליארד ₪ שמשלם המגזר העסקי בשנה בגין ארנונה רק 200 מיליון ₪  משולם לרשויות הערביות.

קידום ופיתוח אזורי תעשייה, תעסוקה ומסחר בחברה הערבית

אין עוררין על חשיבות הקמת אזורי תעשייה, תעסוקה ומסחר בחברה הערבית והשפעת הדבר הן על גידול בתוצר, יצירת מקומות תעסוקה, הפחתת שיעור האבטלה, מיגור הפשיעה והאלימות ועל העלאת ההכנסות העצמיות של הרשות המקומית שתסייע לרמת שירותים איכותית, נאותה ומגוונת לרווחת תושביה.

המחסור בשטחי תעשיה ותעסוקה בישובים הערביים הוא נושא הידוע היטב למשרד הכלכלה , למשרד האוצר ולמרבה הצער טרם זכה להתייחסות הולמת על אף ריבוי החלטות הממשלה שדנו בנושא, לרבות החלטת ממשלה 922 אשר הקציבה תקציב עלוב ביותר לפתרון הסוגייה.

לקיום אזורי תעשיה מפותחים השפעה גדולה על רמת החיים של התושבים, הן בהיבט היצע מקומות העבודה, הן ברמת השירותים המוענקים ע"י הרשויות המקומיות והן בהיבט הפגיעה באיכות הסביבה בשל הפיזור הלא מבוקר של בתי המלאכה באזורי המגורים הצפופים.

במשך כל השנים שעברו ניסינו להשפיע על מקבלי ההחלטות במשרד האוצר ומינהל התכנון שדבקו במדיניות האזורית לחלוקת אזורי התעשיה , אך למרבה הצער הדביקות העיוורת שלהם בתפיסה זו , הוכיחה כשלון מהדהד , המתבטא בהשתתפות נמוכה של בני החברה ערבית בכוח העבודה במשק מצד אחד, ורמה נמוכה בשירותים ובתשתיות   המסופקות ע"י הרשויות המקומיות הערביות מצד שני.

למען הסר ספק, אין אנו מתנגדים לתפיסה האזורית ברמה התכנונית המקצועית, אך לא יעלה על הדעת כי תפיסה זו תתעלם מהעובדה כי מרבית שטחי התעסוקה "שבאזורים" נמסרו מזה שנות דור לרשויות היהודיות , אשר לא הותירו מקום לפיתוח אזורי תעשיה ברשויות הערביות. כאן המקום להדגיש כי מי שהחליט על מיקום אזורי התעשיה זו המדינה והיא זו שנושאת באחריות לתוצאות.

עוד יודגש כי אין כל סתירה בין פיתוח אזורי תעשיה גדולים ואזוריים לבין הצורך האקוטי לכל אחד מהישובים באזור מלאכה מסודר ומפותח לצורך פינוי המטרדים מצד, ומתן אופק לעסקים הקטנים להתפתח ולפתח את עסקיהם על פני שטחים יותר גדולים ויותר נגישים.

ברור לנו שהמצב הזה אסור לו להמשך על כן קיימנו  ביום 16.8.2020 בעירית אום אלפחם ישיבה נרחבת בנושא אשר השתתפו בה חברי כנסת, חברי וועדת הכלכלה, ראשי רשויות ערביות, אנשי עסקים, מומחים מהתחום ונציגים מארגוני החברה האזרחית  הערבית במטרה לנקוט בצעדים אופרטיביים לצורך שינוי המציאות העגומה  , לפי כך אנו מציעים לגבש תוכנית הוליסטית אשר תכלול בין היתר: 

1.       תקצוב תוכנית רב שנתית להקמת אזורי תעשיה, תעסוקה, פינוי עסקים ומסחר:

בהתאם להחלטת ממשלה 1539 גיבש מינהל אזורי תעשיה במשרד הכלכלה  בשנת 2017 תוכנית רב שנתית להקמת אזורי תעשיה, תעסוקה ושירותים בישובים הערבים. היקף התוכנית עמד על כ- 2.055 מיליארד ₪ והיא התבססה על העקרונות הבאים: השלמת פיתוח אזורי תעשייה, פיתוח אזורי תעשייה חדשים תוך מתן עדיפות לאזורי תעשייה זמינים, פינוי מטרדים ושילוב רשויות באזורי תעשייה מרחביים. בדיונים שהתקיימו עם האוצר ועם נציג ועד ראשי הרשויות, לא הסכים האוצר לתקצב אותה.  

על כן, אנו מבקשים לאמץ את התוכנית המקורית בהיקף של 2 מיליארד ₪ ואשר הוכנה על בסיס עבודת שטח מאומצת , ולעדכן אותה  על מנת שתכלול את הצרכים של כל הרשויות הערביות ללא יוצא מן הכלל.

 וכן, לפעול לקידומה מול משרד האוצר תוך עיגונה בהחלטת ממשלה, ובמקביל להבטיח תקציב בסך של כ- 400  מלש"ח כבר בשנת התקציב הקרובה, קרי 2022. כמו כן, אנו מבקשים לכלול בתוכנית העתידית את הסוגיות  שלא נכללו בתוכנית המקורית.

משימות ומשמעות תקציבית

2.       תיקון נוהל רשויות מקומיות לניהול הקמת אזורי תעשיה:

נוהל הרשויות החדש, מגדיר כי על הרשות המקומית או החברה הכלכלית המבקשת לפתח את אזור התעשייה שבתחום שיפוטה, לעמוד בתנאי סף של ניהול וביצוע תקציבי של עבודות פיתוח תשתיות ובניה ב- 3 השנים האחרונות בהיקף של לפחות 50 מיליון ש"ח, אולם מאפשרות לאשכול רשויות להגיש בקשה ללא עמידה בשום תנאי סף של ניסיון מקצועי או פעילות כספית קודמת.

חשוב לציין כי הרשויות, והחברות הכלכליות שמטעמן, מכירות טוב יותר את התושבים ואת האזור, ולהן אינטרס מובהק בפיתוח אזור התעשייה - ולכן יוכלו לפעול בצורה מהירה יותר לפתח את אזור התעשייה.

בנוסף, החברות המנהלות כיום את תוכניות הקמת אזורי תעשיה אינן מכירות את הישובים הערבים, ונוטשות את קידום הפרויקטים כשהן נתקלות בקשיים הנובעים מבעלות על קרקע או קשיים ניהוליים אחרים.

לחילופין, התקשרות עם חברת ניהול ופיתוח ייעודית . החברה תפעל לתכנן, לפתח ולהקים אזורי תעשייה ביישובים הערבים. החברה תהיה אחראית על מימוש התקציבים המיועדים לפיתוח אזורי תעשייה ביישובים הערבים בהתאם לתוכנית עבודה מוסכמת. החברה תפעל בשיתוף פעולה מלא מול הרשויות המקומיות. בנוסף, המשרד יתקשר עם חברת פיקוח ובקרה שתפעל לפיקוח על עבודת חברת הפיתוח.

נבקש לתקן ולהעמיד את התנאים של החברות הכלכליות או הרשויות המקומיות, בדומה לאשכולות, על מנת לאפשר לרשויות מקומיות ערביות לפתח בעצמן את אזורי התעשייה.

       3. חסמי תכנון:

 הועדות המחוזיות היוו לאורך השנים החסם העיקרי בפיתוח אזרי תעשייה ותעסוקה בחברה הערבית תחת האמתלה של המדיניות האזורית. בפועל נשלטות ועדות אלה בידי העיריות החזקות  וגורמים ממשלתיים שמונעים משיקולים פסולים. ברוב הוועדות אין בכלל ייצוג לאזרחים ערבים, בניגוד לחוק.  על כן אנו מבקשים כי יוביל משרד הכלכלה ביחד עם משרד המשפטים רפורמה במסגרתה יועבר הטיפול בתכנון אזורי התעשייה בישובים הערביים לותמ"ל. בימים אלה עובדים במשרד המשפטים על נוסח הארכת המנדט לותמ"ל , וכבר הבענו בפניהם את רצוננו להעביר את נושא אזורי התעשייה לותמ"ל , אך לדעתנו עמדת משרד הכלכלה יכולה להיות בעלת משקל כבד בהחלטה על מנדט הותמ"ל.

4. הקמת מינהלות לאזורי תעשיה ומתן סל כלים לרשות המקומית לתחזוקה וקידום העסקים:

כדי לעודד העברת מפעלים לאזורי תעשיה בישובים ערבים אנו מציעים להקים מינהלות לאזורי תעשיה בישובים הערבים ולתקצב אותן במטרה שיוכלו למשוך עסקים ויזמים אל אזור התעשייה, ובמטרה לתחזק באופן שוטף את אזור התעשייה. בנוסף, יש לפעול לתקצוב רב שנתי לקידום העסקים בשטחי הרשויות המקומיות, כדי שאזורי התעשייה יוכלו להיות ברי קיימא לעסקים, למועסקים ולרשויות המקומיות.

5. הקמת מינהלת ייעודית לקידום הקמת אזורי תעשיה בישובים הערבים:

בדומה לותמ"ל ובשל מורכבות  הנושא אנו מבקשים כי תוקם מינהלת מיוחדת בתוך מינהלת אזורי התעשיה , ו/או הסמכת אחת החברות הממשלתיות אשר תוביל את נושא הקמת אזורי התעשייה והמלאכה בישובים הערבים  ותפעל להוציא לפועל את התוכנית הרב שנתית.

כמו כן תפעל המנהלת לקידום תכנון אזורי תעשייה על קרקע פרטית , איגוד בעלי הקרקעות וחשיפתם ליזמים שיכולים למנף אזורי תעשייה אלה.

 6.תקצוב והכשרת פרויקטורים ערבים להסרת חסמים בהקמת אזורי תעשיה:

בקשתנו היא  לפעול לתקצוב מיידי של העסקת  10 פרויקטורים ייעודיים לקידום אזורי תעשייה, אשר יפעלו ברשויות מקומיות ערביות, במטרה להסרת חסמים וקידום הקמת אזורי תעשיה ומסחר בישובים הערבים. לאור השוני בבעלויות על הקרקעות ברוב הישובים הערבים הם יעסקו , בין היתר, בהסרת חסמים מול משרדי הממשלה, מול וועדות התכנון ומול התושבים. פרויקטורים אלה יכולים להוות את הבסיס למנהלת שצוינה לעיל.

7. חלוקה צודקת של ההכנסות מארנונה מאזורי תעשיה:

אנו מודעים כי נושא זה אינו נמצא בסמכות הישירה של משרדך,  אך בהתאם להחלטת ממשלה 1539 ו 2365 הוחלט כי מינהל אזורי התעשייה  יתנה  הרחבת אזורי תעשייה גדולים בהסכמת הרשויות שבשטחן ממוקם אזור התעשייה לחלוק את ההכנסות עם הרשויות הערביות הסמוכות. לצערנו משרד הכלכלה לא יישם מדיניות הממשלה כאמור, והמשיך לסבסד הרחבת אזורי תעשייה על אף סירובן לקדם חלוקת הכנסות. אנו דורשים כי המשרד ינקוט יד קשה כנגד הרשויות  הסרבניות.כמו כן אנו מבקשים כי המשרד יבצע מיפוי לכל אזורי התעשיה הגובלים ברשויות ערביות , ויוביל מדיניות של חלוקת הכנסות צודקת בין הרשויות.

      8. פיתוח עסקים בחברה הערבית:

הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים חייבת לפתח מסלולי ייעוץ, מענקים ותמריצים (מבוססי הצלחה) שיקדמו את יכולת העסקים הקטנים בחברה הערבית, לרבות פיתוח ושדרוג היכולות הניהוליות ברמות הביניים והבכירות, להרחיב את מעגלי השיווק שלהם ללקוחות חדשים (מחוץ למעגל היישוב, רכש ממשלתי, לקוחות מחוץ לארץ ועוד) לרבות באמצעות מתן הכשרות, בניית מערכים דיגיטלים ואתרי אינטרנט, עידוד הייצוא, קידום השיווק מרחוק ועוד.

      9. רכש ממשלתי ממפעלים בחברה הערבית:

נוכח השיעור הנמוך של עסקים מהחברה הערבית שמעורבים במערכי הרכש של הממשלה והחברות הממשלתיות, להנחות את הרכש הממשלתי לבחון החסמים העומדים בפני ספקים מהחברה הערבית לגשת ולזכות במכרזי רכש ממשלתיים ולהמליץ על הסרתם; לקבוע אסטרטגיה של העלאת המודעות והנגישות למכרזי הרכש הממשלתי לחברה הערבית; לקבוע יעדים מדידים להגברת ההשתתפות של הספקים מהחברה הערבית במעגלי הרכש הממשלתי; להמליץ על כלי ליווי, סיוע והכשרה באמצעות יועצים ומומחים שילוו את העסקים הקטנים, להשגת היעדים שנקבעו דרך הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה .

      10. תגבור פעילות מעו"ף:

לצורך העמידה בצעדים המפורטים לעיל, משרד הכלכלה והתעשייה יקצה לכל הפחות 25% מתקציב סניפי המעו"ף, המופעלים על ידי הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, לטובת אוכלוסיית המיעוטים. בנוסף יוקצו על ידי משרד האוצר 67 מליוני ש"ח בהרשאה להתחייב בשנת 2022, לצורך המשך פעילות לעידוד עסקים קטנים ובינוניים ביישובי התכנית בשנים 2022-2026 בהתאם לאמור לעיל וכפי שייקבע בין הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים והרשות לפיתוח כלכלי למיעוטים במשרד לשוויון חברתי.

     11. חיזוק עסקים בבעלות נשים:

להקצות סך של 10 מיליוני שקלים חדשים מידי שנה בין השנים 2022-2026  להשתתפות בקרן מיקרופיננס להלוואות לנשים ערביות לשם פיתוח עסקים זעירים וקטנים לנשים מאוכלוסיות אילו. משרד הכלכלה והתעשייה יקצה סכום זהה גם הוא מדי שנה.

     12. קרן מסורבי הלוואות:

להקצות סך של 10 מיליוני ש''ח בכל שנה בין השנים 2022-2026 (וסך הכל 50 מיליוני ש''ח בחמש שנים) כהשתתפות בקרן לעסקים להלואות למסורבי קבלת הלוואות מקרן ההלוואות בערבות מדינה אשר פועלת בסוכנות לעסקים קטנים במשרד הכלכלה והתעשייה ובשתוף קרן קורת.  

     13. קידום ייצוא:

נוכח היקף היצוא הנמוך יחסית המאפיין כיום את אוכלוסיית המיעוטים, להקצות לכל הפחות 15% מתקציב כלי הסיוע של מנהל סחר חוץ לקידום פעילות התעשייה מהיישובים הערבים לשווקים הבינלאומיים החל משנת 2022, זאת כאשר במהלך כל שנה תיעשה בחינה של הביקושים בפועל וההקצאה תיערך בהתאם. בנוסף יוקצו סך של 4 מיליון ש''ח כל שנה בין השנים 2022-2026 (ובסך הכל  20 מיליוני שקלים בחמש שנים)  חדשים במטרה להשלים תיעדוף במענקים בתכניות עידוד לחו''ל  ו/או מסלולים חדשים שייקבעו יחד עם הרשות לפיתוח כלכלי אשר מנוהלים במינהל  סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה  ותכנית תבל לפיתוח ועידוד יצואנים ויצוא במכון היצוא.