ספורט:

1. משרד התרבות והספורט נדרש לגבש תכנית לשנים 2022-2026 לקידום הספורט ההישגי והספורט העממי בקרב האוכלוסייה הערבית, ולהקמה ושיפוץ מתקני ספורט (מגרשי כדורגל, אולמות ספורט, מגרש סינטטי סחבק, בריכות שחייה, מגרשי אתלטיקה) ביישובים הערבים.
2. עקרונות התוכנית יכללו: פריסה של המתקנים בין היישובים בהתאם לצורך היישובי, הבטחת שימוש יעיל ואפקטיבי במתקנים החדשים והקיימים, הבטחת המשכיות של השתתפות הצעירים בפעילות הספורט היישובי, הכשרת מאמנים וכוח אדם מקצועי, החדרת ענפי ספורט חדשניים ליישובים ודרכים להגדלת הייצוג של הספורטאים הערבים בתחרויות הבינלאומיות ובמשלחות האולימפיות.
3. תקציב התמיכה של מינהל הספורט במשרד התרבות והספורט לבניית מתקני ספורט חדשים ביישובים הערבים לא יפחת מ-25% מסך תקציב התמיכה לבניית מתקני ספורט חדשים ושיפוץ מתקני ספורט קיימים.
4. תקציב התמיכה של מינהל הספורט במשרד התרבות והספורט ב'סל הספורט' (ספורט עממי) באוכלוסיית המיעוטים לא יפחת מ- 25% מסך תקציב התמיכה בסל הספורט.
5. יש להקים מנגנון לפיתוח ועידוד הספורט ההישגי בקרב אוכלוסיית המיעוטים ולקידום ספורטאים ערבים בתחרויות בינלאומיות ואולימפיאדות. משרד האוצר ומשרד התרבות והספורט יקצו יחדיו סכום של 377 מיליון שקלים בשנה לטובת השגת המטרות בחברה הערבית ובמיוחד לצורך מיגור תופעת האלימות בעזרת קידום תרבות הספורט.
6. יש לגבש תוכנית במינהל הספורט במשרד התרבות והספורט יחד עם הרשות לפיתוח כלכלי של המיעוטים במשרד לשוויון חברתי, נציג אגף תקציבים במשרד האוצר ונציגי ארגוני הספורט הערבים בתוך 90 יום מיום אישור החלטת הממשלה מיום 24.10.2021. לתוכנית ייקבעו יעדים ומדדי תוצאה ברורים ויקבע מנגנון יישום שמבטיח ניצול מיטבי של התקציבים.

מינהל תרבות:

הפעילות התרבותית בחברה הערבית מתפתחת בצורה יפה אך לא מספקת. בעקבות עתירת מרכז מוסאוא בשנת 2012 ופעילות פורום ארגוני תרבות ערבים, חל שיפור בהשקעת משרד התרבות במשאבים ותכניות מיוחדות בחברה הערבית בשלל תחומי התרבות המוכרים, קרי אומנויות הבמה, האמנות הפלסטית והספרות – בתחומי היצירה, המחקר, החינוך לתרבות והפסטיבלים. עם זאת, קיימים עדין פערים גדולים בין ההשקעה בתרבות הערבית לתרבות העברית, בין היתר בהתייחס להיקף הפעילות, סוגי הפעילות, המשאב האנושי והתשתיות.

במנהל התרבות קיימת מחלקה ייעודית המטפלת בכל הקשור לעשיה התרבותית בחברה הערבית, ודרכה נתמכים כ-100 גופים בכל שנה, בכלל זה עמותות ורשויות מקומיות, עבור פעילויות מגוונות באזורים שונים בארץ. נוסף על כך, המחלקה ועוד מחלקות מקצועיות במנהל התרבות מקדמות פרויקטים ומייעדות תמיכות שונות לחברה הערבית, כגון תקנת הספרות, מערך הרכש, התקנה לשימור אתרי התיישבות, תקנת הפסטיבלים, תאגיד האקדמיה ללשון ערבית, אירועי תרבות ברשויות.

סקר צרכים שבצענו בשנת 2015, הצביע על אותם פערים וכלל מסקנות והמלצות שהפכו לחלק בלתי נפרד מהתכנית האסטרטגית של המשרד בתחום התרבות הערבית בשנים האחרונות. יש להמשיך וליישם את ההמלצות ביתר שאת.

תקנת התרבות הערבית (19-42-02-33) – תקציב קיים

1. תקנת שיפוצים ייעודית לחברה הערבית

עד שנת 2014 תמך המשרד בגופי התרבות דרך תקנת השיפוצים לצורך שיפוץ כללי של התשתית הפיזית המשמשת גופים נתמכים עבור פעילותם השוטפת. מאז התמיכה הזו נעצרה – מתוכננת פתיחתה מחדש של תקנת השיפוצים, אך לצורך תמיכה בנגישות המקום ובטיחותו בלבד. מהות התמיכה כאמור תפספס את המטרה העיקרית והצורך הקיים בהכשרת המבנים הקיימים כדי לאפשר קיום פעילות. עניין ההנגשה והבטיחות הינו חלק מהנדרש ולא יכול להוות תחליף לשיפוץ כללי. מכאן נובע הצורך בהקמת תקנה ייעודית לחברה הערבית, גם בהסתמך על האמור בסקר צרכים שנעשה – אפשר לראות שמצב התשתיות הפיזיות ביישובים הערבים רעוע במיוחד או שאין תשתיות כלל. המענה שיתאפשר במסגרת התקנה הזו יפתור את בעיית התשתיות באופן חלקי. אך באם יאושר תקציב לסעיף הכשרת מבנים היסטוריים כמבני תרבות הפערים יצומצמו באופן משמעותי.

מוצע שבסיס התקנה  בשנת 2022 יעמוד על 3 מיליון שקלים וימשיך להתווסף לו בכל שנה סכום של מיליון שקלים, כך שבשנת 2026 בסיס התקנה יעמוד על 7 מיליון שקלים. במקביל יש לפנות למשרד השיכון כדי לשלב בינוי מוסדות תרבות בתקציב מוסדות ציבור.

2. הקמת עוגני תרבות (ארציים/ אזורים)

תוצאות הסקר שנעשה, בעקבות עתירת מרכז מוסאוא, הראו שקיימים תחומי תרבות אשר לא קיימים כלל בחברה הערבית. מטבע הדברים לא קיימת יוזמה פרטית או אחרת להקמת גופים פעילים בתחומים הללו, כגון בתי ספר לאמנויות, מוזיאונים, בתי קולנוע ועוד.

תפקידה של המדינה במקרים כאלו ליזום הליכים חריגים למען השינוי מיוחל. לכן אנו מציעים לפעול בשיטה של חממה שתאפשר מסגרת תמיכה לארבע שנים, בהן יוקם הגוף והפעילות תתקיים במסגרת החדשה. לאחר סיום החממה הפעילות תיתמך במסגרות הקיימות במנהל התרבות, קרי התקנות המקצועיות הקיימות. המודל יפעל לפי הוראות ברורות שיביאו לכך שבסיום תקופת החממה הגוף החדש יעמוד בתנאי הסף במבחני התמיכה הרלוונטיים.

התכנית המוצעת להקמת עוגני תרבות תיתן מענה חלקי לתחומים בהם אין פעילות או קיימת פעילות זעירה ביותר.

התכנית מציעה פרויקטים הן בראייה הארצית והן בראייה האזורית:

1. יוקמו בסך הכל 12 עוגני תרבות בנוסף להקמת תיאטרון רפרטוארי שנמצא בשלב הקמה ותוקצב עבור שנתו הראשונה בסך של 3.7 מיליון שקלים.
2. בראיה ארצית – יוקמו שלושה גופי עוגן אשר ישרתו את החברה הערבית כולה – מרכז למחקר התרבות הערבית, מרכז מורשת לתרבות הערבית ומוזיאון ראשון.
3. בראיה אזורית יוקמו בסה"כ תשעה עוגנים כאשר בכל אזור גיאוגרפי – צפון, מרכז, דרום – יוקמו שלושה עוגנים בתחומי הגלריות, הסינמטקים ובתי ספר לאומנויות.

תקציב:

1. עוגנים ארציים (מוזיאון, מרכז מחקר ומרכז מורשת) – בשנת ההקמה יתוקצב כל עוגן ב-6 מיליון שקלים ולאחר מכן למשך עוד שלוש שנים בכל שנה בסך של 4 מיליון שקלים. תיאטרון מקצועי – בעלות של 3.7 מיליון שקלים לשנת ההקמה  (התקציב קיים במשרד התרבות) והמשך תמיכה למשך שלוש שנים בעלות שנתית של 2 מיליון שקלים מתוך תקציב תכנית החומש.
2. עוגנים אזורים – סינמטקים בעלות של 4 מיליון שקלים לשנת ההקמה והמשך תמיכה למשך שלוש שנים בעלות שנתית של 2 מיליון שקלים. בתי ספר לאומנויות – בעלות של 6 מיליון שקלים לשנת ההקמה והמשך תמיכה למשך שלוש שנים בעלות שנתית של 4 מיליון שקלים. גלריות – בעלות של 1.5 מיליון שקלים לשנת ההקמה והמשך תמיכה למשך שלוש שנים בעלות שנתית של 800 אלף שקלים.

3. האקדמיה ללשון הערבית

האקדמיה ללשון הערבית הינה תאגיד על פי חוק, שאושר בשנת 2008. תקציב האקדמיה ללשון הערבית צומצם משמעותית בשנים 2009 ו-2010 בלי הצדקה או נימוק ועל אף הצורך לשפר את התשתית והעשייה הקשורה לשפה הערבית, הן בציבור והן בקרב הגורמים הרלוונטיים לפי החוק.

קיצוץ התקציב גרם לצמצום וירידה ברמת פעילות האקדמיה. הפגיעה הייתה בכוח האדם, בפעילות המחקר, בפעילות השדה, בספריה, ביכולת של האקדמיה להשכיר מבנה ראוי ובהתפתחות העשייה בתחום כה חשוב לחברה הערבית כשפה וזהות.

להלן טבלה המפרטת את תקצוב המשרד לאקדמיה ללשון הערבית לעומת הקדמיה ללשון העברית לפי שנים:

בשלב הראשון יש להחזיר את התקציב בדומה לשנה בה הוקמה האקדמיה ל-3 מיליון שקלים, ואז להמשיך במטרה להגיע ל-7 מיליון שקלים בשנת 2026 לבסיס התקציב. 7 מיליון שקלים מהווים כמחצית מתקציב האקדמיה העברית בשנת 2020.

4. הכשרת מבנים היסטוריים כמבני תרבות

סקר הצרכים שנעשה בשנת 2015 הראה תמונה קשה בכל הקשור לתשתיות תרבות פיזיות – מבני תרבות. יש צורך לשמר ולהכשיר 12 מבנים היסטוריים בישובים הערבים כמבני תרבות ותיירות. 12 הבניינים כוללים שמונה מבנים קטנים בעלות של כ-10 מיליון שקלים, שני מבנים בינוניים בעלות של כ-20 מיליון שקלים ושני מבנים גדולים בעלות של 30 מיליון שקלים. הפרישה תהיה לפי אזורים – להלן, מחוז צפון, מרכז ודרום.

סה"כ תקציב נדרש בחמש שנים: 180 מיליון שקלים

5. תקן רכז תרבות ברשויות הערביות

ברוב הרשויות בחברה הערבית לא קיימת מחלקה לתרבות ואין תקן עבור רכז תרבות, למרות שהרשות היא הגורם אשר אמור לתכנן אסטרטגית את מפת התרבות ביישוב ולאפשר תשתיות פיזיות, משאב אנושי ופעילות לציבור. אנו עדים למודל הקיים בספורט ובמחלקות הנוער, כאשר הקצאת תקן לתחום גרמה להתפתחות התחומים הללו באופן משמעותי במיוחד בפן הקהילתי.

תרבות מקצועית – התרבות המקצועית אשר מתקיימת לרוב במסגרת עמותות התרבות מתקשה להתקיים כאשר אין שיתוף פעולה עם הרשות מפאת חוסר במשאבים, כמו שימוש בתשתיות הרשות הקיימות כגון בניינים, הנחות בתשלומי חובה, הנגשת הפעילות לקהלים בעזרת רשימות תפוצה של הרשויות, מאצ'ינג מול ארגונים תומכים אחרים אשר דורשים כתנאי לתמיכה השתתפות הרשות. קיים צורך בהסדרת הפעילויות בין הארגונים הפעילים באותו יישוב מטעם ארגון גג אחראי, כלומר הרשות. קיים צורך בקרב עמותות התרבות בקבלת תמיכה כספית לפעילות ביישוב – מנגנון שכמעט לא קיים כלל ברשויות הערביות על אף שהוא קיים ברשויות עבריות.

הרשויות בחברה הערבית מתקשות לאור מצבן הכלכלי להקצות תקן מיוחד מהתקציב הקיים. לכן קיים צורך בהקצאה לפי החלטת ממשלה בדומה למודל הנוער.

6. הנגשת מוזיאונים לחברה הערבית

בהמשך לצורך בפעילות מוזאונים שאינה קיימת כלל עד כה ביישובים הערבים, קיים צורך בהנגשת פעילות המוזיאונים המוכרים בישראל לחברה הערבית. לפי מועצת המוזיאונים היום מוכרים ונתמכים 53 מוזיאונים, אשר ברובם המוחלט אינם מונגשים לחברה הערבית.

עלות כוללת: 10,600,000 שקלים

7. הקמת קרן קולנוע ערבי

בחברה הערבית לא קיימת פעילות קולנוע כלל. במסגרת פרויקט הקמת עוגני תרבות כאמור לעיל הצענו הקמת שלושה סינמטקים. בהמשך לפעילות החשיפה אשר הסינמטקים אמורים לבצע, קיים צורך בתמיכה בהפקה וביצירה בתחום. כיום קיימות שבע קרנות קולנוע אשר תומכות באחוז קטן מאוד בסרטים ותסריטים בערבית. על אף שהיצירה בתחום הקולנוע בערבית מתפתחת ואף זוכה בפרסים רבים ויוקרתיים בעולם, אין לאותם אמנים תמיכה או עמותת גג אשר תאפשר להם להיתמך. זהו פער שאי אפשר להישאר אדישים מולו . המענה אשר אמורה הקרן לתת לצורך הקיים לא יכול להתקיים במסגרת הקרנות הקיימות בשל הייחודיות התרבותית והלשונית.

תקציב: 15 מיליון שקלים שנתי