משרד הכלכלה והתעשייה / שרות התעסוקה

* 4.749 מיליארד שקלים הוקצו לחיזוק התעשיה בתקופת הקורונה.

1. קידום ופיתוח אזורי תעשייה, תעסוקה ומסחר בחברה הערבית

אין עוררין על חשיבות הקמת אזורי תעשייה, תעסוקה ומסחר בחברה הערבית והשפעת הדבר על גידול בתוצר, יצירת מקומות תעסוקה, הפחתת שיעורי האבטלה, מיגור הפשיעה והאלימות ועל העלאת ההכנסות של הרשות המקומית, שתסייע לשיפור איכות השירותים, גיוונם והרחבתם לרווחת תושביה.

המחסור בשטחי תעשיה ותעסוקה בישובים הערביים הינו נושא ידוע היטב למשרד הכלכלה והתעשייה ולמשרד האוצר, ולמרבה הצער טרם זכה להתייחסות הולמת על אף ריבוי החלטות הממשלה שדנו בנושא, לרבות החלטת ממשלה 922 אשר הקציבה תקציב עלוב ביותר לפתרון הסוגייה. גם החלטה 550 שהתקבלה ב 24.10.2021 לא נתנה מענה הולם לנושא.

כידוע, קיומם של אזורי תעשייה מפותחים משפיע באופן ישיר על רמת חיי התושבים, הן בהיבט היצע מקומות העבודה, הן ברמת השירותים המוענקים ע"י הרשויות המקומיות והן בהיבט שימור איכות הסביבה על-ידי מניעת פיזור לא מבוקר של בתי מלאכה באזורי המגורים הצפופים.

לאורך השנים ניסינו להשפיע על מקבלי ההחלטות במשרד האוצר ומינהל התכנון שדבקו במדיניות האזורית לחלוקת אזורי התעשייה. למרבה הצער דבקותם העיוורת בתפיסה זו הובילה עד כה  לכשלון מהדהד, המתבטא ברמת השתתפות נמוכה של בני החברה ערבית בכוח העבודה במשק מחד גיסא, ורמה נמוכה בשירותים ובתשתיות  המסופקות ע"י הרשויות המקומיות הערביות מאידך.

למען הסר ספק, אין אנו מתנגדים לתפיסה האזורית ברמה התכנונית המקצועית. אוּלָם לא ייתכן כי תפיסה זו תתעלם מהעובדה כי מרבית שטחי התעסוקה "שבאזורים" נמסרו מזה שנות דור לרשויות היהודיות, אשר לא הותירו מקום לפיתוח אזורי תעשיה ברשויות הערביות. כאן המקום להדגיש שהמדינה היא זו שקבעה את מיקומם של אזורי התעשייה, ולכן היא זו שנושאת באחריות לתוצאות.

בנוסף על כך, יודגש כי אין כל סתירה בין פיתוח אזורי תעשיה גדולים ואזוריים לבין הצורך האקוטי לכל אחד מהישובים באזורי מלאכה מסודרים ומפותחים, לצורך פינוי המטרדים ומתן אופק לעסקים הקטנים להתפתח ולפתח את עסקיהם על פני שטחים יותר גדולים ויותר נגישים.

תוצאות המדיניות הממשלתית בעניין הקצאת אזורי תעשייה ותעסוקה:

* הנתונים מתייחסים לשנת 2018

משבר הקורונה שפקד את המדינה חשף את המדיניות הממשלתית כלפי החברה הערבית במערומיה. הישובים הערביים כיכבו גם הפעם ותפסו את המקומות הראשונים בטבלת הישובים מוכי האבטלה – שיעור האבטלה בחלק מהישובים עלה מעל ל-40%. ההגבלות שהושתו על הניידות לרבות על הנסיעה בתחבורה ציבורית חשפו את הצורך האקוטי בקיום אזורי תעסוקה קרובים ככל שניתן למקום המגורים .

מתוך המענקים שחולקו לרשויות מקומיות בגין ההנחות שהוענקו לעסקים בסך 2.8 מיליארד שקלים רק 47 מיליון שקלים (1.7%) הוקצו לרשויות הערביות. כך נחשף היקף הכנסותיהן הזעומות של רשויות אלה. מתוך 16 מיליארד שקלים שמשלם המגזר העסקי בשנה בגין ארנונה רק 200 מיליון שקלים  משולמים לרשויות הערביות.

ביום 16.8.2020 התקיימה ישיבה נרחבת בנושא בעירית אום-אלפחם, אשר השתתפו בה ראשי רשויות מהחברה הערבית, אנשי עסקים, מומחים מהתחום ונציגים מארגוני החברה האזרחית הערבית. להלן המלצות הוועדה:

1. תקצוב תוכנית רב שנתית להקמת אזורי תעשיה, תעסוקה, פינוי עסקים ומסחר:

בהתאם להחלטת ממשלה 1539 גיבש מינהל אזורי תעשיה במשרד הכלכלה בשנת 2017 תוכנית רב שנתית להקמת אזורי תעשיה, תעסוקה ושירותים בישובים הערבים. היקף התוכנית עמד על כ-3 מיליארד שקלים והיא התבססה על העקרונות הבאים: השלמת פיתוח אזורי תעשייה, פיתוח אזורי תעשייה חדשים תוך מתן עדיפות לאזורי תעשייה זמינים, פינוי מטרדים ושילוב רשויות באזורי תעשייה מרחביים. בדיונים שהתקיימו עם האוצר ועם נציג ועד ראשי הרשויות, הסכים האוצר לתקצב 478 מיליון שקלים. בפועל התוכנית תוקצבה בכ-75 מיליון שקלים בלבד.

אנו מבקשים לאמץ את התוכנית המקורית בהיקף של 3 מיליארד שקלים, אשר הוכנה על בסיס עבודת שטח מאומצת, ולעדכן אותה על מנת שתכלול את הצרכים של כל הרשויות הערביות ללא יוצא מן הכלל.

1. הקצאת תקציב לשם מימון משלים של אזורי תעשייה בהקמה:

אזורי תעשייה הנמצאים בשלבי הקמה ואשר זקוקים למימון משלים לשם איכלוס, דוגמת אזור התעשייה בעיר אום אל פחם.

1. תיקון נוהל רשויות מקומיות לניהול הקמת אזורי תעשיה:

נוהל הרשויות בנושא מגדיר כי על הרשות המקומית או החברה הכלכלית המבקשת לפתח את אזור התעשייה שבתחום שיפוטה לעמוד בתנאי סף של ניהול וביצוע תקציבי של עבודות פיתוח תשתיות ובניה בשלוש השנים האחרונות בהיקף של לפחות 50 מיליון שקלים. לעומת זאת, לאשכול רשויות ישנה אפשרות להגיש בקשה ללא עמידה בשום תנאי סף של ניסיון מקצועי או פעילות כספית קודמת.

חשוב לציין כי הרשויות, והחברות הכלכליות שמטעמן מכירות טוב יותר את התושבים ואת האזור, ולהן אינטרס מובהק בפיתוח אזור התעשייה. ולכן יוכלו לפעול בצורה מהירה יותר לפתח את אזור התעשייה. בנוסף, החברות המנהלות כיום את תוכניות הקמת אזורי תעשיה אינן מכירות את הישובים הערבים ונוטשות את קידום הפרויקטים כשהן נתקלות בקשיים הנובעים מבעלות על קרקע או קשיים ניהוליים אחרים.

לכן יש לתקן נוהל רשויות מקומיות לניהול הקמת אזורי תעשיה כך שיתאפשר לרשויות המקומיות או לחברות הכלכליות שלהן לפתח אזורי תעשייה בתחום שיפוטן.

1. חסמי תכנון:

הועדות המחוזיות היוו לאורך השנים חסם עיקרי בפיתוח אזורי תעשיה ותעסוקה בחברה הערבית תחת האמתלה של "מדיניות אזורית". בפועל, ועדות אלה נשלטות  ע"י  העיריות החזקות וגורמים ממשלתיים שמונעים משיקולים פסולים. ברוב הוועדות אין בכלל ייצוג לאזרחים מהחברה הערבית, בניגוד לחוק.

על כן אנו מבקשים כי יוביל משרד הכלכלה ביחד עם משרד המשפטים רפורמה במסגרתה יועבר הטיפול בתכנון אזורי התעשייה בישובים הערביים לותמ"ל.

1. הקמת מינהלות לאזורי תעשיה ומתן סל כלים לרשות המקומית לתחזוקה וקידום העסקים:

כדי לעודד העברת מפעלים לאזורי תעשיה בישובים ערבים, אנו מציעים להקים מינהלות לאזורי תעשיה בישובים הערבים ולתקצב אותן, במטרה שיוכלו למשוך עסקים ויזמים אל אזורי התעשייה ולתחזק באופן שוטף את אזורי התעשייה. בנוסף, יש לפעול לתקצוב רב שנתי לקידום העסקים בשטחי הרשויות המקומיות, כדי שאזורי התעשייה יוכלו להיות ברי קיימא לעסקים, למועסקים ולרשויות המקומיות.

1. הקמת מינהלת ייעודית לקידום הקמת אזורי תעשיה בישובים הערבים:

בדומה לותמ"ל ובשל מורכבות הנושא אנו מבקשים כי תוקם מינהלת מיוחדת בתוך מינהלת אזורי התעשיה ו/או הסמכת אחת החברות הממשלתיות, אשר תוביל את נושא הקמת אזורי התעשייה והמלאכה בישובים הערבים  ותפעל להוציא לפועל את התוכנית הרב שנתית.

כמו כן תפעל המנהלת לקידום תכנון אזורי תעשייה על קרקע פרטית, איגוד בעלי הקרקעות וחשיפתם ליזמים שיכולים למנף אזורי תעשייה אלה.

1. תקצוב והכשרת פרויקטורים ערבים להסרת חסמים בהקמת אזורי תעשיה:

בקשתנו היא לפעול לתקצוב מידי של העסקת עשרה פרויקטורים ייעודיים לקידום אזורי תעשייה, אשר יפעלו ברשויות המקומיות הערביות להסרת חסמים וקידום הקמת אזורי תעשיה ומסחר בישובים הערבים. לאור מורכבות נושא הבעלויות על קרקעות ברוב הישובים הערבים, הם יטפלו, בין היתר, בהסרת חסמים מול משרדי הממשלה, ועדות התכנון והתושבים. פרויקטורים אלה יכולים להוות את הבסיס למנהלת שצוינה לעיל.

1. חלוקה צודקת של ההכנסות מארנונה מאזורי תעשיה:

בהתאם להחלטות ממשלה 1539 ו-2365 מינהל אזורי התעשיה יתנה הרחבת אזורי תעשיה גדולים בהסכמת הרשויות שבשטחן ממוקם אזור תעשיה בחלוקה של ההכנסות עם הרשויות הערביות הסמוכות. לצערנו, משרד הכלכלה לא יישם את מדיניות הממשלה כאמור, והמשיך לסבסד הרחבת אזורי תעשייה על אף סירובן של רשויות לקדם חלוקת הכנסות. אנו דורשים כי המשרד ינקוט יד קשה כנגד הרשויות  הסרבניות. כמו כן אנו מבקשים כי המשרד יבצע מיפוי לכל אזורי התעשיה הגובלים ברשויות ערביות ויוביל מדיניות של חלוקת הכנסות צודקת בין הרשויות.

2. פיתוח עסקים בחברה הערבית :

1. הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים חייבת לפתח מסלולי ייעוץ, מענקים ותמריצים (מבוססי הצלחה) שיקדמו את יכולת העסקים הקטנים בחברה הערבית, לרבות פיתוח ושדרוג היכולות הניהוליות ברמות הביניים והבכירות, להרחיב את מעגלי השיווק שלהם ללקוחות חדשים (מחוץ למעגל היישוב, רכש ממשלתי, לקוחות מחו"ל) לרבות באמצעות מתן הכשרות, בניית מערכים דיגיטליים ואתרי אינטרנט, עידוד הייצוא, קידום השיווק מרחוק ועוד.
2. נוכח שיעור המעורבות הנמוך של העסקים מהחברה הערבית במערכי הרכש של הממשלה והחברות הממשלתיות, יש להנחות את מחלקת הרכש הממשלתי לבחון החסמים העומדים בפני ספקים מהחברה הערבית, להנמיך דרישות וחסמי כניסה ולעודד את השתתפותם במכרזי רכש ממשלתיים; לקבוע אסטרטגיה של העלאת המודעות והנגישות למכרזי הרכש הממשלתי לחברה הערבית; לקבוע יעדים מדידים להגברת ההשתתפות של הספקים מהחברה הערבית במעגלי הרכש הממשלתי; להמליץ על כלי ליווי, סיוע והכשרה באמצעות יועצים ומומחים שילוו את העסקים הקטנים להשגת היעדים שנקבעו דרך הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה.
3. לצורך העמידה בצעדים המפורטים לעיל, משרד הכלכלה והתעשייה יקצה לכל הפחות 25% מתקציב סניפי מעו"ף המופעלים על ידי הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, לטובת העסקים בחברה הערבית.
4. יש להקצות 20 מיליון שקלים בחמש שנים להשתתפות בקרן מיקרופייננס להלוואות לנשים ערביות. משרד הכלכלה והתעשייה יקצה סכום זהה גם הוא מדי שנה.
5. יש להקצות סך של 10 מיליון שקלים בכל שנה בין השנים 2022-2026 (וסך הכל 50 מיליון שקלים בחמש שנים) כהשתתפות בקרן לעסקים להלואות למסורבי קבלת הלוואות מקרן ההלוואות בערבות מדינה, אשר פועלת בסוכנות לעסקים קטנים במשרד הכלכלה והתעשייה ובשיתוף קרן קורת.
6. נוכח היקף היצוא הנמוך יחסית המאפיין כיום את העסקים בישובים הערבים, יש לאמץ את הודעת משרד הכלכלה והתעשייה, לפיה יוקצו לכל הפחות 15% מתקציב כלי הסיוע של מנהל סחר חוץ לקידום פעילות התעשייה הערבית בשווקים הבינלאומיים החל משנת 2022, זאת כאשר במהלך כל שנה תיעשה בחינה של ביקושים בפועל וההקצאה תיערך בהתאם. בנוסף יוקצו 20 מיליון שקלים בחמש שנים במטרה להשלים תיעדוף במענקים בתוכניות עידוד לחו''ל ו/או מסלולים חדשים שייקבעו יחד עם הרשות לפיתוח כלכלי אשר מנוהלים במינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה ותכנית תבל לפיתוח ועידוד יצואנים ויצוא במכון היצוא.

1. פיתוח איזורי כלכלי ומתן הטבות לתעשיינים

1. לקדם תכניות לפיתוח כלכלי ואזורי ומנועי צמיחה אזוריים. לצורך כך, יקצה משרד האוצר למשרד הפנים ו/או למשרד הכלכלה (כפי שיקבע בסיכום בין הרשות לפיתוח כלכלי לבין משרד האוצר) ברבעון הראשון לשנת 2023 תקציב תוספתי על סך 150 מיליון שקלים  להשתתפות במימון תכניות ופרויקטים אזוריים ברשויות המקומיות הערביות, שיוגשו על ידי מקבץ של רשויות מקומיות ערביות ויאושרו במסגרת ועדת השקעות משותפת למשרדי הפנים, האוצר, משרד הכלכלה והתעשייה והמשרד לשוויון חברתי, על פי קריטריונים שיפורסמו מראש לעידוד שיתופי פעולה בין רשויות מקומיות ויובילו לפיתוח כלכלי, יצירת מקומות תעסוקה, פיתוח חברתי וסביבתי של הרשויות הערביות והאזור כולו לשם מיצוי הפוטנציאל הכלכלי של הרשות המקומית בפני עצמה וכחלק מתפיסה אזורית מערכתית.
2. נוהל תימרוץ הקמה והעתקת מפעלים – מנכ"ל משרד הכלכלה ומנהל רשות ההשקעות:
   • לתקן את נוהל מנכ"ל 4.49, כך שיכלול את ישובי הערבים שייהנו ממסלול תמרוץ של עידוד הקמה, הרחבה או העתקה של  מפעלים ועסקים מענפי המסחר והשירותים לאזורי תעשייה ותעסוקה  בחברה הערבית.
   • ייוצרו  מנועי צמיחה ויוטמעו חדשנות עסקית וטכנולוגית במפעלים ובעסקים מענפי המסחר והשירותים, אשר תביא להגדלת התעסוקה והפריון בקרב החברה הערבית. התוכנית תכלול פיתוח מסלול תמיכה לעידוד הקמת והרחבת מפעלים ו/או העתקת מפעלים לאזורי התעשייה בחברה הערבית, מסלול תמיכה ליצור מתקדם, מסלול תמיכה במפעלים המעסיקים אוכלוסיות מגוונות (בדגש על החברה הערבית) ומסלול להגדלת פריון בתעשיה בעסקים ערבים. לאחר שתסוכם התוכנית ולצורך ביצועה, רשות ההשקעות תקצה 10% מתקציבה מדי שנה ומשרד האוצר יקצה סכום נוסף של 150 מליון שקלים מדי שנה לרשות ההשקעות.
   • משרד הכלכלה והתעשייה יקצה לכל הפחות 5 מיליון שקלים במשך שלוש שנים, למכון לייצור מתקדם, בהמשך להחלטה מספר 2262 של הממשלה מיום 08.01.2017, עבור מפעלים בבעלות ערבית. לצורך כך יעביר משרד האוצר למשרד הכלכלה והתעשייה 5 מיליון שקלים.
   • עידוד קליטת עובדים ערבים על ידי רשות ההשקעות: יגובש נוהל עידוד "עסק מחברת המיעוטים", ומתן כלי סיוע, בהתאם לשיעור עובדים, בעלות, מיקום גיאוגרפי וכו'. רשות ההשקעות תקצה 500 מיליון שקלים לשנים 2022-2026. מדי שנה יוקצה התקציב בין המסלולים השונים על פי הביצוע בפועל על ידי רשות ההשקעות.