שתף עם חבריך
במהלך כנס "חיפה לסולידריות": דרישה לפיתוח מערכת החינוך העירונית הערבית
כ-40% מהתלמידים בחיפה לומדים בבתי ספר עצמאיים
מערכת החינוך בחיפה מתמודדת עם אתגרים רציניים שגורמים להזנחת בתי הספר הכנסתיים, ובתי הספר העצמאים הערבים והיהודים ומסגרות החינוך המשותף הדו-לשוני. ההזנחה וההתעלמות מצד גורמים רשמיים כגון משרד החינוך ועיריית חיפה גורמים לאפלייה בתקצבים הממשלתיים המיועדים לבנייה ולפיתוח בבתי הספר, וקידום צוותים חינוכיים.
הדברים האלה עלו במושב "אתגרי מערכת החינוך החיפאית" בכנס הסולידריות שנערך בשיתוף פעולה בין מרכז מוסאוא והעמותה לקדמה חברתית, ושותפות חיפה – בוסטון, וחממת חיפה לשיח בין דתי, לפני כשבועיים.
ממחקר שהוכן עבור הכנס, עולה כי המדיניות הנוכחית מכריחה את בתי הספר הלא רשמיים בחיפה ובתי הספר לחינוך משותף והדו-לשוני להסתמך בעיקר על תשלומי ההורים והשתתפותם בחינוך ילדיהם, כמקור מימון מרכזי, שנחשב למועט מאוד בהשוואה לצרכים הבסיסיים של בתי הספר, ולצורך כיסוי ההוצאות החינוכיות, ומשוכרות המורים. עיריית חיפה ומשרד החינוך מתעלמים מסוגיית החינוך המשותף אשר נועד בעיקר לכינון סולידריות אמיתית בין התלמידים הערבים והיהודים. יתרה מזאת, ישנה הזנחה ברורה ומכוונת למערכת החינוך הערבית הרשמית, דבר שגורם לכך שכ-40% מהתלמידים הערבים פונים לחינוך העצמאי.
את הדיון ניהלה העיתונאית סאמיה ערמוש, אשר הציגה את האתגרים המרכזיים שעמם מתמודדים מוסדות החינוך בעיר. ד"ר דיאב מוטלק – יו"ר וועדת החינוך באסיפה האורתודקסית בעיר, הבהיר שהתלמידי בית הספר האורתודוקסי משיגים הישגים חינוכיים מעולים, למרות שהתקציבים הממשלתיים לא מגיעים לתיכון, ואילו התקציבים שמיועדים לבתי הספר היסודיים מועטים מאוד. כמו כן, הדגיש שבית הספר לא מקבל תקציבים להוספת מבנים, ושהם מסתמכים רק על תשלומי ההורים בעיקר.
גברת עבור אלשייך – מנהלת בית ספר אלכרמה, הזכירה בדבריה שבית הספר מחנך 540 תלמיד ותלמידה, ובזאת הוא נוטל על עצמו אחריות חשובה לדור העתיד. היא הוסיפה שבית הספר פיתח סגנון ניהולי שונה ששם את התלמיד במרכז. והדגישה את חשיבות המורים כסוכני שינוי אמיתי. היא כן הוסיפה "אנחנו עובדים על התאמת התכנים החינוכיים לאמצעים טכנולוגיים בסיוע המורים והתלמידים".
אילו, מנהל בית ספר אלמותנבי – ראיף עומרי, הדגיש את חשיבות הנכחת השפה הערבית, במיוחד בכנס משותף זה שכן "חובה שהחברה הישראלית תתרגל לשמוע את השפה הערבית במרחב הציבורי". הוא התייחס גם לבית הספר שהוא מנהל, שמכיל תלמידים מכל השכבות בחברה, ומכל הדתות בעיר. כמו כן התייחס לחשיבות הגיוון התרבותי והדתי בסגל המורים. "הגיוון מהווה משאבים ענקיים שחובה לנצלם". בנוסף, אמר עומרי "קידום ושיפור איכות החינוך דורש שיפור המצב הנפשי והחברתי, דבר שמשפיע גם על התלמידים עצמם".
ואילו הרב דוד מצגר – יו"ר המועצה הדתית בחיפה לשעבר, הדגיש כי ישנה חובה לאדם לאהוב את האדם באשר הוא אדם, והתייחס לחשיבות השיוויון בין אנשים, בפומבי או בסתר, שכן צריך לאפשר לכל אוכלוסייה לחיות על פי תורתה שלה, ולקבל את השוני כערך מחייב, מתוך כבוד הדדי. "זה מה שיש להטמיע בתלמידים שיהיה ערך מרכזי בתכנית הלימודים בחיפה".
מצדו, התייחס יואב יגול – מנהל המרכז הקהילתי הדר, למצבם של 40 אלף תושבי השכונה המעורבת בחיפה, אשר רובם סובלים ממצב סוציו-אקונומי ירוד, והוסיף "המרקם החברתי מגוון ורגוע, אבל חיפה היא חלק מהמדינה בה אנו חיים, וכל מה שקורה במדינה משפיע, וכל אוכלוסיה עליה לקבל את עמדת האוכלוסיה השנייה, ולהתמודד עם האתגרים של קיום משותף. לפעמים ישנן שותפויות, ולפעמים עלינו להסתכל על הצד החיובי של סיפורי האנשים והשכונות. בבית הספר לומדים תלמידים שדוברים 18 שפות ולכן זו הזדמנות להעמקת דיאלוג בין האוכלוסיות השונות שגרות בשכונה".
חברת מועצת העיר שהירה שלבי התייחסה בדבריה לחינוך בחיפה, אשר מהווה המקום בו ניתן לפעול ולקדם חיים משותפים. היא אמרה: "היום מדברים על חינוך ביתי, אבל כדי לקיים שותפות אמיתית הצענו הקמת בתי ספר משותפים, מבנים שיכילו בתי ספר שונים, ולעבוד לקידום ופיתוח בתי הספר הקיימים. שותפות אמת תתקיים רק במבנים משותפים".
גם מר יכאל פרג'ון – נציג בית הספר הדו – לשוני "יד ביד" הסכים עם הדברים, והוסיף מניסיון "שבית הספר מתחיל בחינוך דו – לשוני מגיל צעיר, מגיל גן חובה, כשמחצית מהתלמידים ערבים ומחציתם יהודים, ישנן גננות ערביות ויהודיות, לומדים בשתי השפות, וכל תלמיד יכול להבין את השפה של האחר ולקבל אותה. מבחינתי, זה המודל האמיתי לשותפות, כך מטמיעים את ערך החינוך לסובלנות ולקבלת האחר כמו שהוא בתלמידים".
מנהלת שותפה בקבוצת הלימוד "לימוד משותף" ד"ר שני פיס, הדגישה את חשיבות החינוך המשותף בעיר, שלטענתה "אינו קיים בחיפה, וזה דבר תמוה ומשונה". היא הוסיפה שקידום ותמיכה בחיים משותפים חייב להתחיל ממערכת החינוך.
מר מומי אלמוג – נציג מחלקת החינוך בעיריית חיפה אמר שהעיריה מפעילה את תכנית היל"ה בחיפה בכל בתי הספר בחיפה, הערבים והיהודים כאחד, כדי שכל תלמיד יוכל לממש את יכולותיו ואת רצונותיו. והוא הדגיש "חובה עלינו לפעול לקבלת האחר ולשמירה על האחר".
הכומר חאתם שחאדה – יו"ר ועדת החינוך האורתודוקסית בחיפה אמר "בית הספר שלנו, בית ספר יוחנן הקדוש סובל ממחסור בתקציבים, ההורים משלמים עבור חינוך ילדיהם, וזה מהווה אתגר גדול עבורנו, שכן, ללא תמיכת ההורים לא יוכל בית הספר לספק חינוך ראוי לילדים. לפעמים אנחנו מגיעים למצב של דחיית קבלת תלמידים לבית הספר או המשך לימודיהם בבית הספר בגלל המחסור בתקציבים. הכנסיות הקימו בתי ספר למען חינוך הילדים בעיר, ואנחנו מקווים שנוכל להשיג עוד תקציבים ומשאבים כדי שנוכל לספק חינוך ראוי לכמה שיותר תלמידים. יש לנו קשרים ושותפויות עם בתי ספר שונים, ואנחנו עובדים על חיזוק היחסים עם בתי ספר נוספים, למען הטמעת ערכים של קבלת האחר ושותפות בין אוכלוסיות שונות".
בסוף המושב סוכם על הקמת צוות חינוכי עצמאי לתיאום המאמצים בין ההורים, ומוסדות החינוך בעיר, למען העמקת יחסי הסולידריות, ולהשגת זכויות התלמידים, בין אם מהעירייה ובין ממשרדי הממשלה.
