מרכז מוסאוא, באמצעות עו"ד אלביר נחאס, הגיש בקשה לבית הדין לעבודה בתמיכה במינוי פאח'ר ביאדסה למנכ"ל העירייה. המרכז טוען כי מינוי ערבי כמנכ"ל של עיריית חיפה הינה יישום בפועל של החוק לייצוג הולם של ערבים שלא מיושם בערים המעורבות, כולל בעיריית חיפה. וכן יישום המעשי של דוח מבקר המדינה, מיולי האחרון, שמצא כי בכל הערים המעורבות שנבדקו שיעור העובדים הבכירים הערבים קטן לעומת חלקם באוכלוסיית העיר: בחיפה שיעורם 7.7%.
בעיר חיפה עוד לפני 1948 שימשו יהודים וערבים בתפקידים של ראשי וסגני ראשי ערים. נוהג זה נמשך שנים רבות, אך הופסק לאחרונה, לאחר שסגנית ראש העיר גב' שהירה שלבי פוטרה בידי חברי מועצת העיר. גם העובד הערבי הבכיר, שעמד בכל תנאי הסף לתפקיד מנכ"ל העירייה, ואף שימש בתפקיד גזבר העירייה, רו"ח ג'אקי ואקים, נאלץ אף הוא להתפטר לפני כשנתיים, וכך לא נותר אף עובד ערבי באחד משמונת התפקידים הבכירים בעירייה.
המרכז טוען כי הניסיון למנוע את מינוי המועמד הינה אפליה פסולה של מועמד על רקע מוצאו. חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988 קובע "לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, מקום מגוריהם...".
בנוסף קובע החוק כי "בתובענה של דורש עבודה או של עובד בשל הפרת הוראות סעיף 2, תהא חובת ההוכחה על המעסיק כי פעל שלא בניגוד להוראות סעיף 2 –(1) לענין קבלה לעבודה, קידום בעבודה, תנאי עבודה...". חוק שוויון הזדמנויות בעבודה – התשמ"ח 1988 קובע כי בתובענות בשל הפרת אפליה בתעסוקה "רשאי ארגון העוסק בזכויותיו של מי שאסור להפלותו לפי הוראות סעיף 2" לפנות בעניינו.
המחוקק פעל לקדם חקיקה שתבטיח ייצוג מגוון של האוכלוסייה בקרב העובדים כדי לאפשר ביטוי לעמדותיהם של זרמים שונים באוכלוסייה, להגביר את תחושת השייכות ולהבטיח כי קבוצות שקולן אינו נשמע כמעט יובא בחשבון במוקדי קבלת ההחלטות. סעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959 (להלן – חוק המינויים), קובע כי בקרב עובדים בשירות המדינה בכלל הדרגות והמקצועות, בכל משרד ובכל יחידת סמך, יינתן ביטוי הולם לייצוג, בין השאר, של בני האוכלוסייה הערבית.
החלטת הממשלה 2579 מנובמבר 2007 בנושא "ייצוג הולם לבני האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית בשירות המדינה" קובעת כי עד סוף 2012 10% לפחות מעובדי המדינה יהיו ערבים. בכל הנוגע לעובדי הרשויות המקומיות, הסעיף בחוק המינויים שעניינו ייצוג הולם, הוחל על רשויות מקומיות מכוח סעיף 3 לחוק האמור, במסגרת החלטת ממשלה משנת 1997.
יצוין כי במאי 2021 נכנסה לתוקף תקנה 2(ג1) לתקנות המכרזים בה נקבע כי ראש רשות מקומית ייעד משרות אשר יועסקו בהן, ככל האפשר, רק מועמדים מקרב אחת או יותר מהקבוצות הזכאיות לייצוג הולם לפי הוראות כל דין שאינן מיוצגות באופן הולם בקרב עובדי הרשות המקומית.
בפועל משרד הפנים לא מיישם את החקיקה ובמרץ 2022, הודה בתשובה למבקר המדינה כי "לא קיים אגף העוסק בנושא הגיוון ברשויות המקומיות ואפילו אין תקן לעובד בתחום למרות בקשות חוזרות ונשנות בנושא. בשל חשיבות הנושא, נושא זה מטופל בנוסף לתפקידים הנוספים באגף, ותוך כדי עומס במשימות האחרות".
מבקר המדינה דרש בדוח מיולי 2022 כי "משרד הפנים יפעל להבהרת המצב המשפטי המחייב בכל הנוגע למתן ייצוג הולם לחברה הערבית ברשויות המקומיות. מצב שבו רשויות מקומיות מפרשות את הדין הקיים באופן שונה – חלקן נותנות עדיפות למועמד מהחברה הערבית וחלקן לא, כפי שבא לידי ביטוי להלן בתשובות חלק מהרשויות המקומיות שנבדקו, הוא מצב לא תקין".
עוד המליץ מבקר המדינה כי "משרד הפנים יפעל לקדם ייצוג הולם לבני האוכלוסייה הערבית בקרב העובדים בערים מעורבות ויבחן דרכים נוספות לעידוד שילובם של עובדים מהחברה הערבית בקרב עובדי הערים המעורבות".
מרכז מוסאוא, עוסק מאז הקמתו בקידום חקיקה, בפיתוח כלכלי חברתי. המרכז פנה בהליכים משפטיים שונים במקרים של אפלייה בתעסוקה, בין היתר עתר למנוע מינוי פוליטי למנהלת הרשות לפיתוח כלכלי, ותבע מפעילים של "אתר עבודה עברית" שקידם אפלייה בתעסוקה ובשירותים. המרכז היה מעורב בהליכי החקיקה של נציבות שווין הזדמנויות בעבודה, ומנהל המרכז היה חבר בוועדה המייעצת של הנציבות.