שתף עם חבריך
שרת התחבורה מרב מיכאלי, בכנס פיתוח כלכלי בחברה הערבית היום באוניברסיטת ת"א:
"משרד התחבורה הוציא השנה כמעט מיליארד שקל לביצוע פרויקטים בחברה הערבית. אעשה כל מאמץ כדי שהמטרו יגיע לטירה"
ג'עפר פרח, מנהל מרכז מוסאוא:
"רק 20% מתקציב תכנית החומש 550 ל-2022 אושר בוועדת הכספים והועבר לביצוע".
הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס:
"האינטרס העליון של מדינת ישראל זה לשלב את החברה הערבית בכלכלה בצורה מלאה. זה תנאי יסוד לשגשוג החברה הישראלית. תכנית 922 נכשלה בהיבט של הגדלת שיעור התעסוקה בחברה הערבית"
השר לשעבר אופיר פינס, ראש המכון לשלטון המקומי באוניברסיטת תל אביב:
"העשייה רבה אבל רחוקה מלהספיק. הפערים בכול התחומים עצומים. הם נבנו במשך 75 שנות מדינה עם הפסקות קלות. קיוויתי לראות אש בעיניים והתלהבות אבל אני רואה ספקנות, עייפות וחוסר אמון".
מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, ד"ר רון מלכא:
"בכל שנה נפתח לפחות שני אזורי תעשייה בחברה הערבית, כל אחד בעלות של כ-40 מיליון ש"ח. זה קצב מהיר של סגירת פערים".
חסאן טוואפרה, ראש הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית:
"הסיפור הוא לא רק תקציבים. צריך להסיר חסמים ואנו עובדים מול משרד התקשורת להסיר חסמים בנושא של פרישת סיבים ועוד".
הבוקר 21.7.2022 נערך באוניברסיטת ת"א הכנס הכלכלי לפיתוח החברה הערבית. הכנס נערך ביוזמת מרכז מוסאוא, קרן פרידריך אברט, המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב והוועד הארצי של ראשי הרשויות המקומיות הערביות.
השרה מיכאלי הודיע כי משרד התחבורה השקיע 150 מיליון שקל לתכנון הרחבת כביש וואדי ערה, שעומד להיות מורחב בהשקעה של 7.5 מיליארד שקל, תוך הקמת מחלפים בכניסות ליישובים השונים.
השרה מיכאלי הוסיפה: "אנחנו לא מדברים רק על כבישים בחברה הערבית, אלא על מדרכות, שבילי הליכה ואופניים. זה יביא איתו גם שינוי תרבותי מבורך בחברה הערבית שקשור לסגירת פערים בתשתיות.
"במשמרת שלי יש הסתכלות עניינית על מה הדרך הטובה ביותר לשפר תשתיות ולצמצם את הפערים בחברה הערבית בצורה המקסימלית. אם דרך הרשויות ואם דרך חברות ממשלתיות", סיימה השרה מיכאלי.
הממונה על התקציבים, יוגב גרדוס: "האינטרס העליון של מדינת ישראל הוא לשלב את החברה הערבית בכלכלה בצורה מלאה. זה תנאי יסוד לשגשוג החברה הישראלית. אם עד 2060 נישאר באותה רמת תעסוקה של החברה הערבית והחרדית ולא יהיה שילוב מלא, המשק יפסיד 454 מיליארד ₪. תכנית 922 נכשלה בהיבט של קידום שיעור התעסוקה בחברה הערבית".
גרדוס הוסיף: "80% אחוז מהתקציבים של השנה הראשונה של תכנית החומש כבר הועברו על ידי האוצר למשרדים. זה היקף מאוד גדול של ההעברה. מבחינת ה"טרקטורים בשטח'" זה ייקח עוד זמן, אבל אני בטוח שבשנה הבאה נוכל להציג גם פרויקטים שרצים".
גיעפר פרח, מנהל מרכז מוסאוא, חלק על דבריו של גרדוס והציג נתונים לפיהם רק 989 מיליון ₪ מתוך 7 מיליארד ₪ מתוכננים במסגרת 550, אושרו השנה בוועדת הכספים: "התרענו בזמנו לגבי 922, ועכשיו נמצאים באותו מקום של עיכוב בביצוע של 550 כשפחות מ 20% מתקציבי 2022 אושרו בוועדת הכספים. אם לא נוודא שבחודש וחצי הקרוב כל הכספים יועברו, נהיה בבעיה. בנוסף, צריך לזכור ש-6 מיליארד ₪ בשנה לא מספיקים לסגירת פערים, צריך להמשיך ולדרוש דברים שלא נמצאים ב-550.
מנכ"ל משרד הכלכלה, ד"ר רון מלכא:
אנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות בקידום ארבעה נדבכים.
1. אזורי תעשייה - היות וקרקע זה משאב במחסור, אנחנו בונים את הנוסחה הנכונה להקמת אזורי תעשייה שיאפשרו את הפריון המקסימלי.
2. חיזוק עסקים קטנים ובינוניים. נותנים עדיפות לקידום עסקים קטנים ובינוניים בחברה הערבית.
פועלים להאצה של טרנספורמציה דיגיטלית. תוכניות מימון מיקרו פייננס לעסקים של נשים ערביות ועוד.
3. העדפה לחברה הערבית בשילוב אוכלוסיות בשוק העבודה. יש העדפה בתמריצים שמקבלים מעסיקים על העסקת אזרחים מהחברה הערבית.
4. עידוד יצואנים מהחברה הערבית. הסכומים שיינתנו ליצואן מהחברה הערבית גדולים יותר מאלו שניתנים ליהודים, כדי לצמצם פערים".
ד"ר מלכא הוסיף: "בכל שנה נפתח לפחות שני אזורי תעשייה בחברה הערבית, כל אחד בעלות של כ-40 מיליון ש"ח. זה קצב מהיר של סגירת פערים".
השר לשעבר אופיר פינס, ראש המכון לשלטון המקומי באוניברסיטת תל אביב: "העשייה רבה אבל רחוקה מלהספיק. הפערים בכול התחומים עצומים. הם נבנו במשך 75 שנות מדינה עם הפסקות קלות. קיוויתי לראות אש בעיניים והתלהבות אבל אני רואה ספקנות, עייפות וחוסר אמון. הממשלה הבאה חייבת להמשיך את 550, לא משנה מי יעמוד בראשה. הכנס הזה בא לבדוק האם ממשלת השינוי התחילה באמת לייצר שינוי ולטפל באי השוויון בין החברה היהודית לערבית בישראל, במושגים כלכליים".
מודר יונס, ראש עיריית עארה – ערערה ויו"ר הוועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות:
"כל תקציבי 550 צריכים להיות בבסיסי התקציב, לא רק כהחלטת ממשלה. אנו מודאגים מכך שיש רצון שהביצוע של התוכנית יעשה דרך חברות ממשלתיות. זה מחליש את הרשויות המקומיות ומנוגד למדיניות משרד הפנים לחיזוק סמכויות הרשויות המקומיות".
דוד עציון, סמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון: "ראשי הרשויות הם השותף הטוב ביותר לכל משרד ממשלתי. יש לנו מטרה משותפת, להוציא כמה שיותר כסף מהאוצר ולהביאו לביצוע. תכנית 550 גורמת למשרדים לשנות תפיסה ולהבין שיש עם מי לעבוד וגם לרשויות לבוא לאוצר ולשים את כל הכוח כדי לקבל את הכסף".
שוקי בורשטיין מנכ"ל בנק מרכנתיל: "בנק מרכנתיל נתן מתחילת השנה אשראי של למעלה ממיליארד שקל לפרויקטים בחברה הערבית. אנחנו שותפים מלאים לדרך, לכיוון ולחזון. הכל מתחיל ונגמר בחינוך. הפן הכלכלי מגיע אחר כך. אנחנו נהיה שם".
סןהא סלמאן מוסא, מנהלת שותפה מרכז מוסאוא: "המדינה התחייבה להעביר במסגרת תכנית החומש 30 מיליארד ₪ 6 מיליארד ₪ מדי שנה, בינתיים ב-2022, הועברו רק מיליארד ש"ח".
ד"ר סמיר מחאמיד, ראש עיריית אום אל פחם: "אנחנו אומרים שלא נקדם את הסכם הגג, ללא קידום אזור התעסוקה. עשרים שנה מדברים על אזור תעשייה, הגיע הזמן לקיים. כששמעתי את שרת התחבורה מדברת על שבילי אופניים, צחקתי. נותנים לי 6 מיליון ₪ לכביש שעולה לי 15 מיליון, ואז מדברים על שבילי אופניים".
נורית צור רבינו, מנהלת מינהל אזורי תעשייה במשרד הכלכלה והתעשייה: "בכוונתנו לתקצב שני אזורי תעשייה בשנה, אבל הכסף הוא לא הבעיה. אנחנו זקוקים לחוקי עזר ובינתיים רק בשלוש רשויות יש חוקי עזר ובהן נפעל השנה. ככל שתקדמו את חוקי העזר, יהיה לנו קל יותר לפעול".
עטא אבו מדיעם, סגן ראש עיריית רהט: "אנחנו מרגישים שהלחץ הפוליטי שעשתה רע"ם הניב המון. 550 תמנף את החברה הערבית".
עו"ד עאדל בדיר, ראש עיריית כפר קאסם: "בכפר קאסם פיתחנו אזור תעשייה ש-98% ממנו על קרקע פרטית. עלה למדינה פחות מפיתוח אזור תעשייה על קרקע של המדינה. משרדי האוצר והפנים נתנו לנו אמון והצלחנו. אם נותנים הזדמנות, מצליחים. ההכנסה מאזור התעשייה נוף הארץ הוא 20 מיליון ₪ והפוטנציאל הוא מעל 100 מיליון ₪".
עומר ואקד נסאר, ראש עיריית עראבה: "התקציבים של 550 חייבים להיות תקציבים מובנים ומוטמעים בבסיס תקציב המדינה. לא רוצים להיות בקואליציה כזו או אחרת, אלא שהתקציבים יהיו מוטמעים בבסיס התקציב".
סלאמה אלאטרש, ראש המועצה האזורית אל קאסום: "רצינו להיות חלק מ-550, אבל יש לנו החלטת ממשלה נפרדת שמחלישה אותנו כרשויות. הוציאו מאתנו את התכנון והביצוע. אבל שכחו שהמועצה היא בסוף הכתובת לתושב. בנו לנו "מסדרון אקולוגי", שמטרתו להצר את התפתחות היישובים הבדואים. אין לנו אזורי מסחר ותעסוקה. אין ראיה כוללת, גוף אחד שמתכלל וזה גורם לבעיות".
עו"ד רג'ר ג'ראיסי, מנהלת שותפה , המחלקה למדיניות שוויונית – סיכוי אופוק: "צריך להתאים את התחבורה הציבורית בתוך היישובים. להתאים את כלי הרכב, להקל בתקן התחנות. לפעול לתכנון תחבורה מותאם לצרכי היישוב ולערב בכך יותר את הרשויות המקומיות עצמן".
