עמדת מרכז מוסאוא בנושא: ההפיכה המשטרית של ממשלת נתניהו הנוכחית  

מרכז מוסאוא מתנגד להפיכה המשטרית  שנכללה ב "רפורמה המשפטית" שיוזמת הקואליציה ורואה בה חקיקה שמעמיקה את הפגיעה בחברה הערבית המהווה מיעוט שזכויותיו החוקתיות ממילא אינן שוות.

בהתנגדות להפיכה המשטרית מבוססת על המציאות הבאה:

1.     אפליית המיעוט הערבי- פלסטיני אינה תולדה של החלטת הממשלה האחרונה אלא תהליך ארוך וכואב שהתגבר בשנת 1967 תחילת הכיבוש בגדה המערבית ורצועת עזה, והמשכו בהתנחלויות בשטחים הכבושים. מרכז מוסאווא מבקש להדגיש את ההקשר הרחב בשל החשיבות שיש לתהליך זה על דחיקת הפלסטינים בשטחים הכבושים מהדיון וההשתקה וההדרה של הפלסטינים אזרחי ישראל מהפוליטיקה ובכלל.

2.     המדיניות הנוכחית היא תולדה של שנים של הדרה של האוכלוסייה הפלסטינית בישראל מהחיים והפרדה בין האוכלוסיות.

חוק ועדות הקבלה, שמפלה בדיור ומאפשר הפרדה בין קהילות, קיבל את אישור בית המשפט העליון, עבר מספר רביזיות בחסות רוב המפלגות בכנסת לפני ההפיכה המוצעת. הקואליציה שתמכה בחוק המפלה כללה את רם שפע מהעבודה, ענבל בזק מיש עתיד ואורית סטרוק מהציונות הדתית.

בחוק זה נקבע כי ישובים של עד 300 משפחות יותרו ועדות קבלה, הטיעון היה לשמור על אורח החיים החברתי-תרבותי של היישוב. בכנסת האחרונה הקואליציה העלתה את רף הקבלה ליישובים בני 700 משפחות, ואילו כעת הרף המוצע הוא ישובים עם 1,000 משפחות, המשמעות היא שערבים לא יכולים לגור בישובים של 5,000 תושבים ומטה (זוהי ההערכה של מספר הנפשות ביישובים של 1,000 משפחות) שקובע שערבים לא יכולים לגור בכ-100 ישובים מתוך 256 הקיימים במדינת ישראל!

3.   שינוי פסקת ההתגברות תייצר כאן שני מערכי אוכלוסייה שווים יותר ושווים פחות בחקיקה. ואם נוסיף לזה מינוי שופטים על ידי הממשלה – הערבים נותרים ללא שום מערך משפטי חקיקתי שישמור על זכויותיהם.

מרכז מוסאוא התנגד לחוקים רבים, ולפסקי דין רבים שניתנו על ידי שופטי בג"צ לפני ההפיכה המשטרית שנערכת בימים אלה, האזרחים הערבים פלסטינים בישראל לא נהנו, לפני החקיקה הנוכחית, מאותם זכויות כפי שאושרו בחקיקה ראשית לאזרחים היהודים. במדינת ישראל אין מגילת זכויות אדם, וחוקים רבים פגעו במעמד המיעוט הערבי.

 פסקי דין רבים שניתנו על ידי בג"צ אפשרו הפרה של זכויות האזרחים הערבים וביניהם אישור הוראת השעה של חוק האזרחות, אי פסילת חוק הלאום המפלה, אישור הריסת יישובים שלמים ופינויים בידי הרשויות, במיוחד בנגב, הימנעות מהתערבות בחוקים חברתיים כלכליים שמפלים את האזרחים הערבים בתקצוב.

 בנוסף מרכז מוסאוא רואה בחומרה את החקיקה שנועדה למנוע את סיום הכיבוש בשטחים הכבושים בשנת 1967, חקיקה המתירה ליישב מתנחלים בניגוד לחוק הבינלאומי, ומנצלת את כוח האדם הפלסטיני לחיזוק הכלכלה הישראלית. שופטי בג"צ אישרו לצערנו מהלכים רבים שפגעו בזכויות האדם בשטחים הפלסטינים הכבושים בשנת 1967.

 מרכז מוסאוא קורא לחוקק מגילת זכויות אדם שתבטיח שוויון ותכיר בזכויות העם הפלסטיני, שתקדם שלום אמיתי בין העמים.

ההפיכה המשפטית באה לכרסם בסמכויותיו של בית המשפט העליון ולהעבירם לידי הממשלה, דבר אשר לא יותיר לאזרח מרחב להתנגד ו/או להתלונן על חקיקה פוגענית גזענית ואי שוויונית , פסילת החלטות שלטוניות, פגיעה בעקרון שלטון החוק ורמיסה ליסודות הדמוקרטיה.  לא תהיה יותר ביקורת שיפוטית והממשלה תפעל באופן עצמאי. מצב זה חמור ומסוכן במדינה חסרת מגילת זכויות אדם, כ"כ עקרון השוויון אינו מעוגן בחקיקה ראשית או בחוקי יסוד.

שינוי משמעותי יחול בהליך מינוי שופטים שיהיה כפוף לקואליציה. הממשלה תוכל למנות כל שופט שתרצה. כבר היום קיים תת ייצוג של החברה הערבית במערכת בתי המשפט, רק שופט ערבי אחד מכהן בבית המשפט העליון, ופחות מ 6% מהשופטים בישראל הם ערבים. 

הרפורמה תסכן את זכויות האזרח, תבטל את שיקול הדעת של השופטים ע"י ביטול עילת הסבירות. הנפגעים מחקיקה ומדיניות ממשלתית לא יוכלו לאתגר אותה בהליכים משפטיים.  שורה  ארוכה של חוקים גזעניים שינשלו את אזרחי המדינה הערבים מזכויותיהם, כמו הצעת חוק אפליה בשירותים ציבוריים ובדיור, הצעות חוק לשלילת אזרחות מאסירים פוליטיים, מיסוי עמותות לזכויות האזרח ופסילת מפלגות המביעות התנגדות לשלטון.

  בישראל קיימים עשרות חוקים המעניקים זכויות קולקטיביות ליהודים ומתעלמים מקיומו של מיעוט לאומי ערבי פלסטיני. הכנסת אף חוקקה חוק ־יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי מעגן את מעמדה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, החוק מחזק את עקרון השבות,  מגדיר את סמלי המדינה, חגי ישראל ומעמדה של השפה העברית. אין בנוסח החוק אזכור לערך השוויון ואף מילה על חשיבות השמירה על הדמוקרטיה בישראל. 

  החוק פגע במעמדה של השפה הערבית, ונקבע כי השפה העברית מעמדה רם ביחס לשפה הערבית, שפת מדינת הלאום היא עברית , העתירה שהוגשה לבג"צ לאחר אישור החוק נדחתה. 

 להלן דוגמאות לחוקים שהקואליציה מתכננת להעביר: 

  (חוק ועדות הקבלה) חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 8), התשע"א–2011 ,מאפשר לישובים קטנים להרחיב את פעילות ועדות הקבלה למגורים ביישובים על בסיס "התאמה למרקם החברתי של היישוב", ועדות קבלה ליישובים רשאיות לדחות מועמדים שאינם מתאימים  למרקם החברתי של היישוב, זהו חוק שמדיר בראש ובראשונה מיעוטים מישובים יהודיים, אך גם מדיר כל מי שאינו שותף לעמדה, דת, השקפה פוליטית וכו'.

 הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה  (מס' 39) (סמכויות) התשפ"ג – 2022, שהגיש ח"כ איתמר בן גביר, ועוגנה בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לבין מפלגת עוצמה יהודית לקראת כינון הממשלה ה-37, נועדה להכפיף את המשטרה לשר לביטחון לאומי בן גביר, ולהעביר אליו סמכויות נרחבות הכוללות התוויות המדיניות בנוגע לחקירות ולטיפול בתיקים, להעמדה לדין ועוד.

 תיקון מס' 116 לחוק התכנון והבניה שנחקק בשנת 2017, מאפשר אכיפה מנהלית נגד עבירות בנייה,  ומגביל את התהליך המשפטי . הכנסת העבירה את הסמכות מבתי המשפט למתן צווי הריסה לרשות התכנון והבניה והחמירה בעונש על עבירות אלו במתן קנסות בסכומי עתק. הממשלה מציעה עתה להרחיב את הנציגות של משרדי הממשלה במוסדות התכנון והבנייה, ולהחליש את האינטרס הציבורי,  בפועל לא קיים ייצוג הולם של אזרחי המדינה הערבים במוסדות התכנון. 

 חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של "פעיל טרור" שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2023 (פ/373/25) (כ/946), מליאת הכנסת אישרה ביום 15/02/2023  בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לביטול אזרחותו או תושבותו של "פעיל טרור" שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור, את החוק יזם יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ. 94 חברי כנסת תמכו בהצעה בקריאה השלישית מול 10 שהתנגדו.

 החוק החדש קובע כי אזרח או תושב ישראלי שהורשע בביצוע עבירה שהיא הפרת אמונים למדינת ישראל, שנגזר עליו מאסר בפועל בגינה, והוכח כי הרשות הפלסטינית מתגמלת  אותו על כך ניתן יהיה לבטל את אזרחותו או את רישיונו לישיבת קבע לפי העניין, ולהרחיקו לשטחי הרשות הפלסטינית או לרצועת עזה.

  השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בירך על חקיקת חוק שלילת האזרחות , וטען כי "האויבים" אינם ראויים לאזרחות ולא יהיה להם מקום לחיות במדינת ישראל,  כ"כ הוא דורש לקדם את חוק גזר דין מוות.

   האמנה בין מדינה לבין אזרח היא האזרחות, אבל רגש העליונות היהודית שהאזרחות היא אמנה בין המדינה לאזרח היא רק ליהודים , ערבי שמבצע עבירה הוא אזרח על תנאי, יהודי שמבצע אותה עבירה או עבירה חמורה יותר, לא חושבים אפילו לשלול את האזרחות שלו, למשל, יגאל עמיר רצח ראש ממשלה,  לא רק שהאזרחות שלו לא נשללה, לא הייתה הצעה כזו.