מרכז מוסאוא עתר נגד משרד החינוך לקבלת נתונים על ניצול תקציבים לצמצום פערים

מרכז מוסאוא עתר נגד משרד החינוך, באמצעות עורכת הדין מריאן אבינדר, בדרישה לקבל את כל הנתונים הנוגעים לניצול תקציבים לצמצום פערים חינוכיים בשנים 2022, 2023 ו-2024. המרכז פנה למשרד החינוך מספר פעמים וביקש לקבל את כל הנתונים על התקציבים שהיו אמורים להיות מוקצים לצמצום הפערים התקציביים  לשעת לימוד לתלמיד הערבי, לפיתוח תכניות חינוכיות לבניית כיתות לימוד, בהתאם לחוק חופש המידע. למרות הפניות הרשמיות, משרד החינוך התעלם מהבקשות ולא העביר את המידע .

עורכת הדין מריאן אבינדר הדגישה את חשיבות השקיפות ביישום החלטות הממשלה, במיוחד בתחום צמצום הפערים החינוכיים, וציינה כי התעלמות מבקשות של מוסדות זכויות אדם היא הפרה של זכות הציבור לקבל מידע הנוגע ליישום מדיניות ולשימוש בתקציבים.

מרכז מוסאוא, בשיתוף ועדת ראשי הרשויות המקומיות הערביות, עוקב אחר הקצאת התקציבים על ידי כל משרדי הממשלה.  ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי עוקבת אחרי כל הנושאים הנוגעים לצמצום הפערים החינוכיים.

בשנת 1995, הממשלה החליטה להתחיל בתוכנית לצמצום הפערים בעלות השעות הלימודיות, כאשר הפערים מגיעים לאלפי שקלים בעלות לתלמיד. הפערים מוערכים בכ מיליארד שקלים בשנה. למרות ההחלטה הזו, היא לא יושמה, ומשרד החינוך התרשל במילוי חובותיו כלפי התלמידים הערבים. בשנת 2021, הממשלה קיבלה החלטה נוספת להקצות כ-9 מיליארד שקלים על פני חמש שנים לצמצום הפערים החינוכיים, וההחלטה שווקה בארץ ובעולם.

משרד החינוך הוא המשרד בעל התקציב הגדול ביותר בממשלה, ומהווה כ-14.9% מתקציב המדינה. בשנת 2022, לראשונה, הפך המשרד לבעל התקציב הגדול ביותר מבין משרדי הממשלה, עם תקציב של כ-70 מיליארד שקלים. האזרחים הערבים מהווים כ-21% מהאוכלוסייה, ו-23% מהתלמידים במערכת החינוך. לפי מדדים שונים, קיימים פערים בין תלמידי ובוגרי החינוך היהודי לתלמידי ובוגרי החינוך הערבי. בשנת 2019, שיעור הזכאים לבגרות בחברה הערבית (ללא מזרח ירושלים) עמד על 63.9%, לעומת 73.1% במגזר היהודי (כולל חרדי). במבחני PISA (הערכת תלמידים בינלאומית) משנת 2018, נראו פערים של 22%, 23% ו-28% במתמטיקה, מדעים וקריאה בהתאמה, לטובת דוברי העברית.

לאחר עתירת מרכז מוסאוא נגד משרד החינוך לפי חוק חופש המידע, התקבלו תשובות חלקיות ממשרד החינוך עם הנתונים הבאים:

-החלטת הממשלה 550: מספרי התקנות הכספיות והסכומים שנוצלו בפועל בשנת הלימודים 2022-2023, בסך כולל של 255.788 מיליון שקלים. לגבי תקציב מתוכנן לשנת הלימודים 2023-2024, התקציב המתוכנן עומד על 178.556 מיליון שקלים.

-החלטת הממשלה 1279: המשרד הציג מספרי תקנות והקצאות כספיות לשנת הלימודים 2022-2023 בסך כולל של 25.302 מיליון שקלים, ולשנת 2023-2024 בסך 27.455 מיליון שקלים, ללא הסבר אם ההקצאות הן מתוכננות או בפועל.

-החלטת הממשלה 1834: המשרד הודיע על הקצאה של 2 מיליון שקלים לשנת 2022, תוך חיוב הנהלות בתי הספר להקצות לפחות 1% מתקציבן לתמיכה בתוכניות חינוכיות לחיים משותפים.

-החלטת הממשלה 1804: בהקשר ליישוב ג'סר א-זרקא, המשרד הקצה 2 מיליון שקלים לתמיכה בפעילויות נוער וילדים בסיכון, בסעיף 31 להחלטה, והכספים יוקצו באופן שווה לאורך שנות התוכנית.

יצוין שמרכז מוסאוא עתר בעבר נגד משרד האוצר לפי חוק חופש המידע, וקיבל מידע בנוגע להחלטת הממשלה 550, שהתמקדה בתוכנית כלכלית לצמצום הפערים הכלכליים והחברתיים בחברה הערבית. משרד האוצר העביר 651 מיליון שקלים למשרד החינוך כתקציב תוספתי לשנת 2022-2023, לצורך צרכים בתחום החינוך. החלטת הממשלה 1279 כללה העברת 144 מיליון שקלים נוספים למשרד החינוך למימון תוכניות רוחביות בתחום החינוך.

רכזת קידום מדיניות במרכז מוסאוא, ניבאל אבו ערדאת, הצהירה כי "כדי למנוע ניצול התקציבים שנועדו לצמצום פערים בחינוך הערבי למטרות אחרות, פנינו למשרד החינוך וביקשנו את כל המידע בנוגע להקצאות וניצול התקציבים. לצערנו, בקשתנו נדחתה ונאלצנו לפנות לבית המשפט. ניסיוננו מלמד שהמשרדים שמסתירים מידע הם אלה שאינם מנצלים את התקציבים שהוקצו לטובת החברה הערבית".